שים לב לעשב הצומח | פטריק קאוואנה

אנזו בית קטן לתרבות

17 בספט׳

זמן קריאה 1 דקות

שִׂים לֵב לָעֵשֶׂב הַצּוֹמֵחַ

כְּמוֹ שֶׁצָּמַח בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וּבָזֹאת שֶׁלְּפָנֶיהָ,

צוֹנֵן עַל הַקַּרְסֻלַּיִם כִּנְהָרוֹת שֶׁל קַיִץ

עֵת פָּסַעְנוּ בָּעֶרֶב שֶׁל מַאי דֶּרֶךְ שָׂדוֹת יְרֻקִּים

לִצְפּוֹת בַּסּוּסָה שֶׁעָמְדָה לְהַמְלִיט.

מתוך: פטריק קאוואנה, מטבעות הטיט, הוצאת קשב לשירה, 2005

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הזמן שחולף | סאלח דיאב

אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד לִנְהֹג אֶל מוּל הֶעָנָן הָעוֹבֵר מֵעָלַי. לֹא יוֹדֵעַ מַה לּוֹמַר לַגֶּשֶׁם שֶׁהִרְטִיב אוֹתִי פִּתְאֹם הַבֹּקֶר. מֵהַמִּרְפֶּסֶת אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים, מַפְ

היסטוריה | אווה ליפסקה

כֵּיצַד לְהִכָּנֵס לַהִיסְטוֹרְיָה, גְּבֶרֶת שׁוּבֶּרְט הַיְקָרָה? בִּסְעָרָה, כְּמוֹ עָרִיצִים? בְּהִסּוּס, כְּמוֹ מְשׁוֹרְרִים? לִמְחֹא לָהּ כַּפַּיִם כְּשֶׁהִיא נוֹתֶנֶת הַדְרָן לְבַקָּשַׁת הַקָּהָ

הדרך שלא נבחרה | רוברט פרוסט

שְׁתֵּי דְּרָכִים נִפְרְדוּ בְּחֹרֶשׁ צָהֹב, וּמֵצֵר שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל בַּד-בְּבַד לַעֲבֹר בִּשְׁתֵּיהֶן עָמַדְתִּי בְּלִי סוֹף וְנִסִּיתִי אַחַר הָאַחַת לַעֲקֹב עַד שֶׁקָּצֶהָ פָּנָה וְאָבַד; וְאָז

תגובות