הזמן שחולף | סאלח דיאב

אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד לִנְהֹג

אֶל מוּל הֶעָנָן הָעוֹבֵר מֵעָלַי.

לֹא יוֹדֵעַ מַה לּוֹמַר לַגֶּשֶׁם

שֶׁהִרְטִיב אוֹתִי פִּתְאֹם

הַבֹּקֶר.

מֵהַמִּרְפֶּסֶת

אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים,

מַפְרִיחַ אֶת עֲשַׁן הַסִּיגָרִיָּה בָּאֲוִיר,

מַאֲזִין לְלֹא-הֶרֶף

לַזְּמַן שֶׁחוֹלֵף.

אֲנִי כָּאן

בָּרַכֶּבֶת

בַּקָּרוֹן שֶׁבּוֹ הִבְחַנְתִּי בְּמַבָּטֵךְ.

לְעוֹלָם לֹא אֵרֵד מִמֶּנָּה.

מערבית: דניאל בהר

מתוך: סאלח דיאב, מתרחק מחיי, הוצאת קשב לשירה, 2024