שֶׁיִּקְרֶה הַיּוֹם דָבָר בִּלְתִּי צָפוּי. אוּלַי יִפְרְחוּ הָעֶצִים בֶּחָצֵר וְיִתְמַלְּאוּ בִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, בַּשְׂרָנִיִּים, מְתוּקִים. כְּבָר שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר. שֶׁיִּהְיֶה הַיּוֹם יוֹם מְיֻחָד שֶׁיִּצַלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן, וּמִצִּדּוֹ הָאָחֵר יִשָּׁמַע קוֹל מֻכָּר וְאוֹהֵב. מתוך: בראשית היה געגוע, הוצאת שופרא

פְּעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַחֵטְא הַנּוֹרָא וְהָאָפֵל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם הוּא לַחֲשׁוֹב רָעוֹת עַל עַצְמוֹ אֲנִי קוֹרֵאת לָזֶה לְהַבִּיט עַל עַצְמוֹ 'בְּעֵינֵי הַשְּׁכֵנִים' וְלֹא בְּעֵינֵי הָאֵין סוֹף הַחַיִּים יְכוֹלִים לִהְיוֹת וּצְרִיכִים לִהְיוֹת יְקָרִים וּמְפוֹאׇרִים מתוך מכתבים שכתבה זלדה

נִדְמֶה שֶׁהַיָּמִים מִתְפַּזְּרִים כְּמוֹ עֲדָשִׁים מִשַּׂקִּית שֶׁנִּקְרְעָה. הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת כְּמוֹ לַהַק יוֹנִים מִּתְרוֹמֵם בְּאִבְחָה אוֹתָהּ הַבֶּהָלָה. בַּסּוֹף אַתְּ אֹסֶף שֶׁל נְסִבּוֹת וְלִפְעָמִים שׁוּרָה שֶׁהוּצְאַה מְהֶקְשֵרַה. אֵינֵךְ יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת זֹאת אַחֶרֶת, עַל הַכֹּל הָיִית חוֹזֶרֶת חוֹזֶרֶת וּמְשַׁנָּה. מתוך הספר: "שטחים פתוחים", הוצאת ספרי עתון77, 2015