top of page

מיום ליום | נילי מליק שפיגל

*

 

מִיּוֹם לְיוֹם נַעֲשָׂה לִי קָשֶׁה

לְהַקִּישׁ דָּבָר מִתּוֹךְ הַמִלְחָמָה

וְאֵיךְ אַקִּישׁ אֶת חֹסֶר הָאוֹנִים

עַל לוּחַ מַקָּשִׁים פְלֶגְמָט

שֶׁאֵינוֹ עוֹצֵר אֶת הַנְּקִישָׁה בַּדֶּלֶת

וְאָסוּר לִי אָסוּר לִשְׁתֹּק

אֲבָל הָאֶצְבַּע שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת

מִמִּקְלֶדֶת הַמּוֹלֶדֶת

כְּשֶׁכָּל מִלָּה הִיא מוֹקֵשׁ

בְּתוֹךְ הַזַּעַם וְאֵיזֶה מַקָּשׁ

אֱלֹהִים אֵיזֶה מַקָּשׁ

יַנְבִּיט מִקְשַׁת דְּלוּעִים

שֶׁיָּשִׁיבוּ עוֹד הַקַּיִץ

אֶת הַצֶּבַע הַצָּהֹב

לַמֵּלוֹנִים הַמְּתוּקִים.

 

 

נילי מליק שפיגל מתוך ספר בכתובים בעריכת ענת לוין

 

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
השעה היפה מכולן | חן אליה

מִכָּל הַשָּׁעוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַיָּמִים הָרָצִים שֶׁבְּתוֹךְ אוֹקְיָנוֹס הַזְּמַן הַכִּמְעַט שַׁבָּת הִיא הַשָּׁעָה הַיָּפָה מִכֻּלָּן. בַּתֶּפֶר הֶעָדִין שֶׁבֵּין לְבֵין נִתָּן לִרְקֹם תִּקְווֹת זָהָ

 
 
 
לומדת לבגרות בהיסטוריה עם בתי | מיה טבת דיין

בַּסֵּפֶר הַזֶּה כָּל הַסִּפּוּרִים נִגְמָרִים אוֹתוֹ דָּבָר. לֹא מְשַׁנֶּה כַּמָּה אֲרֻכָּה הָיְתָה הַמִּלְחָמָה, כַּמָּה עוֹלָמִית. בַּסּוֹף הַחַיָּלִים מִתְעַיְּפִים. מִתְגַּעַגְעִים לְמִרְפֶּסֶת ה

 
 
 
זה החלום | אולב האוגה

זֶה הַחֲלוֹם שֶאָנוּ נוֹצְרִים בְּלִבֵּנוּ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה: שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוּפְלָא יִקְרֶה פִּתְאוֹם, שֶּׁזֶה מוּכְרָח לִקְרוֹת, שֶׁהַזְּמַן יִפָּתַח לְפָנֵינוּ, שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח לְפָנֵינוּ, שֶ

 
 
 

תגובות


bottom of page