top of page

מיום ליום | נילי מליק שפיגל

*

 

מִיּוֹם לְיוֹם נַעֲשָׂה לִי קָשֶׁה

לְהַקִּישׁ דָּבָר מִתּוֹךְ הַמִלְחָמָה

וְאֵיךְ אַקִּישׁ אֶת חֹסֶר הָאוֹנִים

עַל לוּחַ מַקָּשִׁים פְלֶגְמָט

שֶׁאֵינוֹ עוֹצֵר אֶת הַנְּקִישָׁה בַּדֶּלֶת

וְאָסוּר לִי אָסוּר לִשְׁתֹּק

אֲבָל הָאֶצְבַּע שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת

מִמִּקְלֶדֶת הַמּוֹלֶדֶת

כְּשֶׁכָּל מִלָּה הִיא מוֹקֵשׁ

בְּתוֹךְ הַזַּעַם וְאֵיזֶה מַקָּשׁ

אֱלֹהִים אֵיזֶה מַקָּשׁ

יַנְבִּיט מִקְשַׁת דְּלוּעִים

שֶׁיָּשִׁיבוּ עוֹד הַקַּיִץ

אֶת הַצֶּבַע הַצָּהֹב

לַמֵּלוֹנִים הַמְּתוּקִים.

 

 

נילי מליק שפיגל מתוך ספר בכתובים בעריכת ענת לוין

 

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תְּחִינָה | מרסלה לונדון 

שֶׁיִּקְרֶה הַיּוֹם דָבָר בִּלְתִּי צָפוּי. אוּלַי יִפְרְחוּ הָעֶצִים בֶּחָצֵר וְיִתְמַלְּאוּ בִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, בַּשְׂרָנִיִּים, מְתוּקִים. כְּבָר שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר. שֶׁיִּהְיֶה הַיּוֹם יוֹם מְ

 
 
 
מכתב לילד | זלדה

פְּעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַחֵטְא הַנּוֹרָא וְהָאָפֵל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם הוּא לַחֲשׁוֹב רָעוֹת עַל עַצְמוֹ אֲנִי קוֹרֵאת לָזֶה לְהַבִּיט עַל עַצְמוֹ 'בְּעֵינֵי הַשְּׁכֵנִים' וְלֹא בְּעֵינֵי הָא

 
 
 
נקודת תצפית | מאיה ויינברג

נִדְמֶה שֶׁהַיָּמִים מִתְפַּזְּרִים כְּמוֹ עֲדָשִׁים מִשַּׂקִּית שֶׁנִּקְרְעָה. הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת כְּמוֹ לַהַק יוֹנִים מִּתְרוֹמֵם בְּאִבְחָה אוֹתָהּ הַבֶּהָלָה. בַּסּוֹף אַתְּ אֹסֶף שֶׁל נְסִבּוֹת

 
 
 

תגובות


bottom of page