top of page

תלמדי | חן אליה


הַצְּמָחִים

לִמְּדוּ אוֹתִי

כֵּיצַד לִחְיוֹת


לְחַפֵּשׂ

אֶת הָאוֹר

וְלִצְמֹחַ לְמַעְלָה





מתוך ספרה: ובלילות דיבר בי בית, הוצאת עתון 77, 2022

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
סוף כל סוף | מאיה ויינברג

יוֹרֵד הָעֶרֶב הַבַּיִת מִשְׁתַּתֵּק רַק מְכוֹנַת הַכֵּלִים נֶאֱנַחַת תַּחַת הַנֵּטֶל אֲנָחָה מוֹנוֹטוֹנִית שֶׁאֵינָהּ קוֹרַעַת לֵב מָה שֶׁלֹּא הֻחְזַר לִמְקוֹמוֹ כָּךְ יִשָּׁאֵר אֲבָל גַּם חֶמְלָה מִ

 
 
 
ארעי | אורית קלופשטוק

זוֹכֵר שֶׁגַּרְנוּ בְּדִירַת חֶדֶר?  אַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה צְעִירָה קוֹדַחַת וְסוֹעֶרֶת כְּמוֹ עוֹנַת מַעֲבָר תָּלִיתִי בָּהּ וִילוֹן מִבַּד סֻכָּה גַּעְגּוּעַ לְבַיִת קַדְמוֹנִי עָבַרְנוּ לְדִירַת שְׁל

 
 
 
הפעוטות | אלי אליהו

לְעִתִּים תִּרְאֶה אוֹתָם בְּאַרְגְּזֵי הַחוֹל, אוֹ נָעִים בִּדְמָמָה עַל הַנַּדְנֵדוֹת. בַּלֵּילוֹת יָנוּחוּ בָּעֲרִיסוֹת. מַבִּיטִים אֶל הַפָּנִים הַמִּתְגַּלּוֹת וְנֶעֱלָמוֹת. לֹא בְּעֶצֶב יַבִּיטו

 
 
 

תגובות

bottom of page