top of page

תשומת לב | אננה קמינסקה

12 בנוב׳
זמן קריאה 1 דקות

כָּל כָּךְ רָצִיתִי לְהַשְׁגִּיחַ

שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ

וְלֹא שַׂמְתִּי לֵב

לֹא לַיַּלְדוּת

וְלֹא לַנְּעוּרִים

וְלֹא לַחַיִּים

כַּמָּה טוֹב שֶׁלְּפָחוֹת הַיּוֹם

שַׂמְתִּי לֵב לִזְקֵנָה אַחַת בָּרְחוֹב

הִפְנֵיתִי רֹאשִׁי אַחֲרֶיהָ

הִתְקַדְּמָה צַעַד צַעַד

וּצְרוֹר אוֹר מַכְסִיף בְּיָדָהּ

אוּלַי זֶה יִהְיֶה הַדָּבָר הַיְּחִידִי

אוֹתוֹ אֶזְכֹּר מִכֹּל חַיַּי


מפולנית: רבקה גורפיין-אוכמני


מתוך: אננה קמינסקה,  סבלנית כמו שרי, עקד, 1981

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
אני עוצרת | אביטל הררי

אֲנִי עוֹצֶרֶת אֶת הַדִּבּוּר כְּדֵי שֶׁהַזַּעַם לֹא יִתְגַּלְגַּל מִמֶּנִּי וָהָלְאָה אֲנִי עוֹצֶרֶת אֶת הַדִּבּוּר כְּדֵי לֹא לִשְׂרֹף אֶת כָּל עֲצֵי הַיַּעַר אֲנִי עוֹצֶרֶת אֶת הַדִּבּוּר כִּי אִם

 
 
 
הזמן שחולף | סאלח דיאב

אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד לִנְהֹג אֶל מוּל הֶעָנָן הָעוֹבֵר מֵעָלַי. לֹא יוֹדֵעַ מַה לּוֹמַר לַגֶּשֶׁם שֶׁהִרְטִיב אוֹתִי פִּתְאֹם הַבֹּקֶר. מֵהַמִּרְפֶּסֶת אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים, מַפְ

 
 
 
היסטוריה | אווה ליפסקה

כֵּיצַד לְהִכָּנֵס לַהִיסְטוֹרְיָה, גְּבֶרֶת שׁוּבֶּרְט הַיְקָרָה? בִּסְעָרָה, כְּמוֹ עָרִיצִים? בְּהִסּוּס, כְּמוֹ מְשׁוֹרְרִים? לִמְחֹא לָהּ כַּפַּיִם כְּשֶׁהִיא נוֹתֶנֶת הַדְרָן לְבַקָּשַׁת הַקָּהָ

 
 
 

תגובות


bottom of page