שלווה | פטריק קאוואנה

וּלְעִתִּים אֲנִי מֵצֵר, עֵת עֲשָׂבִים מְכַסִּים

אֲבָנִים בְּצֵל נְקָבוֹת שְׁלֵווֹת וְצִמְחֵי הַבַּר

רוֹכְנִים אֶל הַשְּׁבִילִים הַמְחֹרָצִים,

עַל שֶׁאֵינֶנִּי דּוֹבְרָם שֶׁל אוֹתָם בְּנֵי כְּפָר

הָעוֹמְדִים עַתָּה בְּשׁוּלֵי הַשָּׂדֶה, מְדַבְּרִים

עַל לֶפֶת וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה אוֹ תִּירָס צָעִיר

אוֹ עַל אַדְמוֹת הַכָּבוּל שֶׁגֻּלְּחוּ לְרַאֲוָה.

כָּאן עוֹד מוֹכֶרֶת הַשַּׁלְוָה

מַסְרְקִים צִבְעוֹנִיִּים, צְעִיפִים, חֲרוּזִים לְמַכְבִּיר.

לְיַד שׁוּחָה סַלְעִית בִקְצֵה חֶלְקָה

אַרְנֶבֶת מַבִּיטָה אֶל תֶּלֶם בִּירוֹק עַלְוָתוֹ.

מַחֲרֵשָׁה יְשָׁנָה בָּעִשְׂבִּיָּה זְרוּקָה

וּמִישֶׁהוּ מַכְתִּיף מַשְׂדֵּדָה בְּדַרְכּוֹ לְבֵיתוֹ.

מֵאֶרֶץ יַלְדוּת זוֹ, אֵילוּ שׁוֹטִים יוֹצְאִים

לְהִלָּחֵם בְּאוֹתָם עָרִיצִים: זְמַן, אַהֲבָה, חַיִּים.

מתוך: פטריק קאוואנה, מטבעות הטיט, הוצאת קשב לשירה