רשמים ממסע מיוחד לוילנה

שלום לכולם,

נסיבות החיים וקצב הארועים גרמו לנו לאיחור קל

אבל הנה, כמה מילות סיכום על סמינר מרתק לוילנה ששבנו ממנו לפני חודש:

" כולנו יצאנו למסע הזה בחיפוש ובגעגוע אחר בית.

בית שהיה ואיננו עוד. בית של זהות ושורשים.

בזכותך זה היה מסע נוגע, מרגש ומעשיר שבו כולנו, כך או אחרת,

מצאנו חיבורים, קשר, עניין ושייכות.

וְעַל כֵּן אֵלֵךְ לְכָל רְחוֹב וּפִנָּה,

לְכָל שׁוּק וְחָצֵר וְסִמְטָה וְגִנָּה,

מֵחֻרְבַּן חוֹמוֹתַיִךְ כָּל אֶבֶן קְטַנָּה

– אֲלַקֵּט וְאֶשְׁמֹר לְמַזְכֶּרֶת.

וּמֵעִיר לָעִיר, מִמְּדִינָה לַמְּדִינָה

אָנוֹדָה עִם שִׁיר וְתֵבַת נְגִינָה

לְתַנּוֹת דַּלּוּתֵךְ הַזּוֹהֶרֶת.

לאה גולדברג, מחזור שירי ארץ אהבתי

כולנו יוצאים מכאן עם שליחות לספר לעולם את סיפור וילנה בפרט וליטא בכלל.

ואתה מהווה אבן ראשה בשליחות זו".

רז קורצר, מטייל מהקבוצה בדברי פרידה מיוליק גורביץ, מדריך הסמינר לוילנה.

יצאנו יחד קבוצת יהודים ישראלים לחפש את שורשינו בוילנה.

סמינר שבו הפרטי מתערבב עם הכללי.

סגירות מעגל משפחתיות, חצרות בהן הילכו קרובי משפחה לפני שנים,

תרבות יהודית מפוארת שהיתה ואינה בעיר שכונתה "ירושלים דה ליטא",

ובתי עלמין ואתרי זיכרון שהם עדות אילמת לזוועות ולחורבן הקהילה.

חזרנו ארצה ויומיים אח"כ יצאו מטוסי חיל האוויר לאירן לקיים את הציווי של "לעולם לא עוד".

תודה לכל מי שהיה שותף למסע,

קבוצה מיוחדת של אנשים שביקשו להתחבר לשורשים,

וליוליק האהוב, שהוביל אותו עם ידע עצום ונשמה ליטבקית אמיתית.

יעל ויניב,

אנזו מפגש של בית ותרבות