top of page

נקודת תצפית | מאיה ויינברג



נִדְמֶה שֶׁהַיָּמִים מִתְפַּזְּרִים

כְּמוֹ עֲדָשִׁים מִשַּׂקִּית שֶׁנִּקְרְעָה.

הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת כְּמוֹ לַהַק יוֹנִים

מִּתְרוֹמֵם בְּאִבְחָה

אוֹתָהּ הַבֶּהָלָה.

בַּסּוֹף אַתְּ אֹסֶף שֶׁל נְסִבּוֹת

וְלִפְעָמִים שׁוּרָה שֶׁהוּצְאַה מְהֶקְשֵרַה.

אֵינֵךְ יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת זֹאת אַחֶרֶת,

עַל הַכֹּל הָיִית חוֹזֶרֶת

חוֹזֶרֶת וּמְשַׁנָּה.




מתוך הספר: "שטחים פתוחים", הוצאת ספרי עתון77, 2015

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
האהבה היא לפעמים כמו מקרר של עניים | טאה טופוריה

הָאַהֲבָה הִיא לִפְעָמִים כְּמוֹ מְקָרֵר שֶׁל עֲנִיִּים. אַתָּה פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר וְאֵין שָׁם כְּלוּם, אַתָּה פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ בַּצָּהֳרַיִם וְשׁוּב אֵין כְּלוּם, גַּם בָּעֶרֶב אַתָּה לֹא מוֹצֵ

 
 
 
המפץ הגדול | שלומי חתוכה

חַיֵּינוּ מַפָּץ גָּדוֹל. אֲנַחְנוּ מִתְרַחֲקִים זֶה מִזֶּה, הַמִּרְוָחִים בֵּינֵינוּ הוֹלְכִים וּגְדֵלִים. אִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר אֶת הַתְּנוּפָה, אֶת הַהִתְפַּשְּׁטוּת: מִי שֶׁנּוֹלָדִים נִדְחָקִי

 
 
 

תגובות


bottom of page