דַּיָגִים שָׁלוּ בַּקְבּוּק מִמַּעַמַקִים.
בְּתוֹכוֹ פִּסַּת נְיָר וְעָלֶיהָ הַמִּלִּים: "הַצִּילוּ! אֲנִי כָּאן. הָאוֹקְיָנוֹס פָּלַט אוֹתִי לְאִי לֹא נוֹשָׁב. אֲנִי נִצָּב עַל הַחוֹף וּמְחַכֶּה לְעֶזְרָה. הִזְדָרְזוּ. אֲנִי כָּאן!"
– אֵין תַּאֲרִיךְ. בְּוַדַּאי כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי. יִתָּכֵן שֶהַבַּקְבּוּק הָיָה זְמַן רַב בַּיָּם - אָמַר הַדַּיָּג הָרִאשׁוֹן.
- וְאֵין צִיּוּן מָקוֹם. אֲפִילוּ לֹא יָדוּעַ אֵיזֶה אוֹקְיָנוֹס - אָמַר הַדַּיָּג הַשֵּׁנִי.
-לֹא מְאֻחָר מִדַּי וְלֹא רָחוֹק מִדַּי. הָאִי כָּאן הוּא בְכָל מָקוֹם - אָמַר הַדַּיָּג הַשְּׁלִישִׁי.
נַעֲשָׂה לֹא נָעִים, הִשׂתָּרְרָה דְּמָמָה. כָּכָה זֶה עִם אֲמִתּוֹת חוֹבְקוֹת עוֹלָם.
מפולנית: רפי וייכרט
בשבח החלומות, הוצאת קשב לשירה, 2004
