משל | ויסלבה שימבורסקה

דַּיָגִים שָׁלוּ בַּקְבּוּק מִמַּעַמַקִים.

בְּתוֹכוֹ פִּסַּת נְיָר וְעָלֶיהָ הַמִּלִּים: "הַצִּילוּ! אֲנִי כָּאן. הָאוֹקְיָנוֹס פָּלַט אוֹתִי לְאִי לֹא נוֹשָׁב. אֲנִי נִצָּב עַל הַחוֹף וּמְחַכֶּה לְעֶזְרָה. הִזְדָרְזוּ. אֲנִי כָּאן!"

– אֵין תַּאֲרִיךְ. בְּוַדַּאי כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי. יִתָּכֵן שֶהַבַּקְבּוּק הָיָה זְמַן רַב בַּיָּם - אָמַר הַדַּיָּג הָרִאשׁוֹן.

 - וְאֵין צִיּוּן מָקוֹם. אֲפִילוּ לֹא יָדוּעַ אֵיזֶה אוֹקְיָנוֹס - אָמַר הַדַּיָּג הַשֵּׁנִי.

-לֹא מְאֻחָר מִדַּי וְלֹא רָחוֹק מִדַּי. הָאִי כָּאן הוּא בְכָל מָקוֹם - אָמַר הַדַּיָּג הַשְּׁלִישִׁי.

נַעֲשָׂה לֹא נָעִים, הִשׂתָּרְרָה דְּמָמָה. כָּכָה זֶה עִם אֲמִתּוֹת חוֹבְקוֹת עוֹלָם.

מפולנית: רפי וייכרט

בשבח החלומות, הוצאת קשב לשירה, 2004