top of page

מיום ליום | נילי מליק שפיגל

*

 

מִיּוֹם לְיוֹם נַעֲשָׂה לִי קָשֶׁה

לְהַקִּישׁ דָּבָר מִתּוֹךְ הַמִלְחָמָה

וְאֵיךְ אַקִּישׁ אֶת חֹסֶר הָאוֹנִים

עַל לוּחַ מַקָּשִׁים פְלֶגְמָט

שֶׁאֵינוֹ עוֹצֵר אֶת הַנְּקִישָׁה בַּדֶּלֶת

וְאָסוּר לִי אָסוּר לִשְׁתֹּק

אֲבָל הָאֶצְבַּע שֶׁלִּי פּוֹחֶדֶת

מִמִּקְלֶדֶת הַמּוֹלֶדֶת

כְּשֶׁכָּל מִלָּה הִיא מוֹקֵשׁ

בְּתוֹךְ הַזַּעַם וְאֵיזֶה מַקָּשׁ

אֱלֹהִים אֵיזֶה מַקָּשׁ

יַנְבִּיט מִקְשַׁת דְּלוּעִים

שֶׁיָּשִׁיבוּ עוֹד הַקַּיִץ

אֶת הַצֶּבַע הַצָּהֹב

לַמֵּלוֹנִים הַמְּתוּקִים.

 

 

נילי מליק שפיגל מתוך ספר בכתובים בעריכת ענת לוין

 

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
סוף כל סוף | מאיה ויינברג

יוֹרֵד הָעֶרֶב הַבַּיִת מִשְׁתַּתֵּק רַק מְכוֹנַת הַכֵּלִים נֶאֱנַחַת תַּחַת הַנֵּטֶל אֲנָחָה מוֹנוֹטוֹנִית שֶׁאֵינָהּ קוֹרַעַת לֵב מָה שֶׁלֹּא הֻחְזַר לִמְקוֹמוֹ כָּךְ יִשָּׁאֵר אֲבָל גַּם חֶמְלָה מִ

 
 
 
ארעי | אורית קלופשטוק

זוֹכֵר שֶׁגַּרְנוּ בְּדִירַת חֶדֶר?  אַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה צְעִירָה קוֹדַחַת וְסוֹעֶרֶת כְּמוֹ עוֹנַת מַעֲבָר תָּלִיתִי בָּהּ וִילוֹן מִבַּד סֻכָּה גַּעְגּוּעַ לְבַיִת קַדְמוֹנִי עָבַרְנוּ לְדִירַת שְׁל

 
 
 
הפעוטות | אלי אליהו

לְעִתִּים תִּרְאֶה אוֹתָם בְּאַרְגְּזֵי הַחוֹל, אוֹ נָעִים בִּדְמָמָה עַל הַנַּדְנֵדוֹת. בַּלֵּילוֹת יָנוּחוּ בָּעֲרִיסוֹת. מַבִּיטִים אֶל הַפָּנִים הַמִּתְגַּלּוֹת וְנֶעֱלָמוֹת. לֹא בְּעֶצֶב יַבִּיטו

 
 
 

תגובות


bottom of page