top of page

כ"ט בנובמבר |עדי עסיס

בְּכ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר אֶלֶף תְּשַׁע

מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ

אוֹ שֶׁבַע

בִּעְבְּעוּ מַיִם בַּקֻּמְקוּם.

מֵהָרַדְיוֹ שֶׁל הַשְּׁכֵנִים בָּקַע קוֹלוֹ

הַמּוֹנוֹטוֹנִי שֶׁל קַרְיָן

מַקְרִיא אָלֶפְבֵּיתִית, בְּקֶצֶב אִטִּי,

אֶת שְׁמוֹת הַמְּדִינוֹת

וְאֶת אֹפֶן הַצְבָּעָתָן בְּעִנְיָן

כָּלְשֶׁהוּ.


אֶצְלִי הַתְּרִיסִים מוּגָפִים,

מִתְנַדְנֵד בְּכִסֵּא נַדְנֵדָה.

מוּל הַקִּיר –

חַיָּלִים צוֹעֲדִים, מַגָּפַיִם

רוֹקְעִים לִי בָּרֹאשׁ.

כְּשֶׁהִתְבָּרְרָה תּוֹצְאַת הַהַצְבָּעָה

פָּרְצוּ שְׁכֵנַי בְּשַׁאֲגוֹת שִׂמְחָה.

מֵרֹב בֶּהָלָה, בִּמְקוֹם בִּיסְקְוִיט

טָבַלְתִּי אֶצְבְּעוֹתַי בַּתֵּה הָרוֹתֵחַ.



מתוך: עדי עסיס, הנשק החם, הליקון 2009


 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
סוף כל סוף | מאיה ויינברג

יוֹרֵד הָעֶרֶב הַבַּיִת מִשְׁתַּתֵּק רַק מְכוֹנַת הַכֵּלִים נֶאֱנַחַת תַּחַת הַנֵּטֶל אֲנָחָה מוֹנוֹטוֹנִית שֶׁאֵינָהּ קוֹרַעַת לֵב מָה שֶׁלֹּא הֻחְזַר לִמְקוֹמוֹ כָּךְ יִשָּׁאֵר אֲבָל גַּם חֶמְלָה מִ

 
 
 
ארעי | אורית קלופשטוק

זוֹכֵר שֶׁגַּרְנוּ בְּדִירַת חֶדֶר?  אַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה צְעִירָה קוֹדַחַת וְסוֹעֶרֶת כְּמוֹ עוֹנַת מַעֲבָר תָּלִיתִי בָּהּ וִילוֹן מִבַּד סֻכָּה גַּעְגּוּעַ לְבַיִת קַדְמוֹנִי עָבַרְנוּ לְדִירַת שְׁל

 
 
 
הפעוטות | אלי אליהו

לְעִתִּים תִּרְאֶה אוֹתָם בְּאַרְגְּזֵי הַחוֹל, אוֹ נָעִים בִּדְמָמָה עַל הַנַּדְנֵדוֹת. בַּלֵּילוֹת יָנוּחוּ בָּעֲרִיסוֹת. מַבִּיטִים אֶל הַפָּנִים הַמִּתְגַּלּוֹת וְנֶעֱלָמוֹת. לֹא בְּעֶצֶב יַבִּיטו

 
 
 

תגובות


bottom of page