top of page

הפעוטות | אלי אליהו

לְעִתִּים תִּרְאֶה אוֹתָם

בְּאַרְגְּזֵי הַחוֹל, אוֹ נָעִים

בִּדְמָמָה עַל הַנַּדְנֵדוֹת.


בַּלֵּילוֹת יָנוּחוּ בָּעֲרִיסוֹת.

מַבִּיטִים אֶל הַפָּנִים

הַמִּתְגַּלּוֹת וְנֶעֱלָמוֹת.


לֹא בְּעֶצֶב יַבִּיטוּ

וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה,

אֶלָּא בְּהִשְׁתָּאוּת שֶׁל מִי

שֶׁרוֹאֶה דָּבָר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.


רַק מְעַט מִזֶּה יִשָּׁמֵר בְּזִכְרוֹנָם.

אִם יִתְמַזֵּל מַזָּלָם – הַזְּמַן

יַעֲמֹד לְצִדָּם.




מתוך ספרו: איגרת אל הילדים, הוצאת עם עובד, 2018

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
אם | טוביה ריבנר

אִם תְּתָאֵר לְעַצְמְךָ לֹא לִהְיוֹת קַיָּם (אַתָּה מְסֻגָּל? וּבְעֶצֶם, לְשֵׁם מָה?), לֹא לְהַרְגִּישׁ נִרְדָּף, לֹא לְפַחֵד, לֹא לִהְיוֹת גַּלְמוּד, לֹא לָחוּשׁ קִנְאָה, זִכָּרוֹן לֹא לִקְשֹׁר בִּכְ

 
 
 
אי ודאות | טובה נווה

כָּל פַּעַם, בְּגִלְגּוּל חוֹזֵר אֲנִי הַפֶּרַח, הַפַּרְפַּר, הַסִּכָּה הַנִּנְעֶצֶת בִּכְנָפַי בְּאִי הַוַּדָּאוּת בֵּין סִכָּה לְפַרְפַּר בֵּין פַּרְפַּר לְפֶרַח אֲנִי נוֹשֶׁמֶת. "מעבר לקו הגמר", ספ

 
 
 
בֶּרְלִין, שָׁנָה אַחֲרֵי | יוסי צוק

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ. לַכֶּנֶס הַמִּקְצוֹעִי בְּבֶּרְלִין נָסַעְתִּי לֹא בִּכְדֵי לְהִשְׁתַּלֵּם וְלֹא בִּכְדֵי לִפְגֹּשׁ קוֹלֶגוֹת מֵרַחֲבֵי אֵירוֹפָּה, אֶלָּא כְּדֵי לִפְסֹעַ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, ב

 
 
 

תגובות


bottom of page