ממש כאלו חיבת להיות בי | אוה קילפי

*

מַמָּשׁ כְּאִלּוּ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת בִּי

כַּמּוּת כָּזֹאת שֶׁל כְּאֵב,

אִם לֹא בַּנֶּפֶשׁ הֲרֵי בַּגּוּף,

אִם לֹא בָּרֶגֶל הֲרֵי בַּצֵּלָע,

אִם לֹא מִתַּחַת לַלֵּב הֲרֵי בַּבִּרְכַּיִם.

הַחֻלְשָׁה חַיָּה בִּי בִּגְבוּרָה

וְנֶאֱבֶקֶת עַל קִיּוּמָהּ.

אוּלַי הִיא בְּרֵרָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נֻסְּתָה,

אֹפֶן אַחֵר שֶׁל חַיִּים, שֶׁבְּרֹב יְעִילוּתֵנוּ

הִשְׁחַתְנוּ וְהִשְׁלַכְנוּ הַצִּדָּה,

אֹרַח קִיּוּם עָדִין, רָגִישׁ,

אֲשֶׁר בּוֹכֶה בְּתוֹכֵנוּ.

מתוך: אוה קילפי, הפרפר חוצה את הכביש

תרגום מפינית: רמי סערי, הוצאת כרמל, 2006