האהבה היא לפעמים כמו מקרר של עניים | טאה טופוריה

הָאַהֲבָה הִיא לִפְעָמִים כְּמוֹ מְקָרֵר שֶׁל עֲנִיִּים.

אַתָּה פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר וְאֵין שָׁם כְּלוּם,

אַתָּה פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ בַּצָּהֳרַיִם וְשׁוּב אֵין כְּלוּם,

גַּם בָּעֶרֶב אַתָּה לֹא מוֹצֵא שָׁם כְּלוּם,

אֲבָל עֲדַיִן פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ, מַבִּיט פְּנִימָה,

וְנוֹזֵף בּוֹ עַל בִּזְבּוּז הָאוֹר בְּחָלָל כֹּה רֵיק.

אֵין זוֹ אַשְׁמָתוֹ שֶׁל הַמְּקָרֵר שֶׁאַתָּה רָעֵב,

אֵין זוֹ אַשְׁמָתוֹ שֶׁל אִישׁ שֶׁהִתְאַהַבְתָּ.

גיאורגיה

מתוך: עוטי עור הנמר – אסופת שירה גיאורגית עכשווית, פרדס הוצאה לאור, 2018