top of page

האהבה היא לפעמים כמו מקרר של עניים | טאה טופוריה

6 באוג׳
זמן קריאה 1 דקות


הָאַהֲבָה הִיא לִפְעָמִים כְּמוֹ מְקָרֵר שֶׁל עֲנִיִּים.

אַתָּה פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר וְאֵין שָׁם כְּלוּם,

אַתָּה פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ בַּצָּהֳרַיִם וְשׁוּב אֵין כְּלוּם,

גַּם בָּעֶרֶב אַתָּה לֹא מוֹצֵא שָׁם כְּלוּם,

אֲבָל עֲדַיִן פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ, מַבִּיט פְּנִימָה,

וְנוֹזֵף בּוֹ עַל בִּזְבּוּז הָאוֹר בְּחָלָל כֹּה רֵיק.

אֵין זוֹ אַשְׁמָתוֹ שֶׁל הַמְּקָרֵר שֶׁאַתָּה רָעֵב,

אֵין זוֹ אַשְׁמָתוֹ שֶׁל אִישׁ שֶׁהִתְאַהַבְתָּ.



גיאורגיה



מתוך: עוטי עור הנמר – אסופת שירה גיאורגית עכשווית, פרדס הוצאה לאור, 2018

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
אני עוצרת | אביטל הררי

אֲנִי עוֹצֶרֶת אֶת הַדִּבּוּר כְּדֵי שֶׁהַזַּעַם לֹא יִתְגַּלְגַּל מִמֶּנִּי וָהָלְאָה אֲנִי עוֹצֶרֶת אֶת הַדִּבּוּר כְּדֵי לֹא לִשְׂרֹף אֶת כָּל עֲצֵי הַיַּעַר אֲנִי עוֹצֶרֶת אֶת הַדִּבּוּר כִּי אִם

 
 
 
תשומת לב | אננה קמינסקה

כָּל כָּךְ רָצִיתִי לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ וְלֹא שַׂמְתִּי לֵב לֹא לַיַּלְדוּת וְלֹא לַנְּעוּרִים וְלֹא לַחַיִּים כַּמָּה טוֹב שֶׁלְּפָחוֹת הַיּוֹם שַׂמְתִּי לֵב לִזְקֵנָה אַחַת בָּרְחוֹב הִ

 
 
 
הזמן שחולף | סאלח דיאב

אֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד לִנְהֹג אֶל מוּל הֶעָנָן הָעוֹבֵר מֵעָלַי. לֹא יוֹדֵעַ מַה לּוֹמַר לַגֶּשֶׁם שֶׁהִרְטִיב אוֹתִי פִּתְאֹם הַבֹּקֶר. מֵהַמִּרְפֶּסֶת אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים, מַפְ

 
 
 

תגובות


bottom of page