אוֹפַנּוֹעַ | עירית ענבר

אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת עַל יָדֶיךָ הַפְּצוּעוֹת

סוֹפֶרֶת אֶצְבָּעוֹת

כְּשֶׁנּוֹלַדְתָּ, גַּם אָז לִבִּי דָּהַר

וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין פֶּלֶא גָּדוֹל יוֹתֵר

מִכַּף יָדְךָ הַחוֹבֶקֶת אֶת אֶצְבָּעִי

גַּם אָז לֹא יָדַעְתִּי אֶת נַפְשִׁי

פוסטים אחרונים

בְּכ"ט בְּנוֹבֶמְבֶּר אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע בִּעְבְּעוּ מַיִם בַּקֻּמְקוּם. מֵהָרַדְיוֹ שֶׁל הַשְּׁכֵנִים...

כִּתְבִי שִׁיר קָצָר לְיוֹם הַשּׁוֹאָה שִׁיר יְדִידוּתִי, לֹא מַפְחִיד, לא מַרְגִּיז, לֹא גָּבוֹהַּ מִדַּי, לֹא נָמוּךְ מִדַּי, שִׁיר...

אוֹתוֹ זַרְזִיף מַיִם עָדִין זוֹרֵם לְאוֹתָהּ כּוֹס זְכוּכִית דַּקָּה. שׁוּם דָּבָר לֹא מִשְׁתַּנֶּה עַד לְרֶגַע שֶׁבּוֹ הַכּוֹס מְלֵאָה....