ובשרךָ כבר יודע שָׂרֶטֶת | יחזקאל רחמים

בְּחַיִּים אֲחֵרִים הַשָּׁמַיִם אֵינָם קוֹרְסִים בְּכָל רֶגַע

וְהַדֶּרֶךְ לֹא נִקְרַעַת מִתַּחַת לָרַגְלַיִם. רַק מַזְמִינָה

לִצְעֹד בָּהּ בְּטוֹב. וְשׁוּם קוֹצִים לֹא מִתְפַּתְּלִים

אֵלֶיךָ לַעֲטֹף וְהַבּוֹרוֹת אֵינָם נוֹשְׁפִים

וּמִתְאַוִּים לָדוּשׁ בָּעֲצָמוֹת.

אַךְ לֹא בָּאתָ לְכָאן לִדְרֹךְ בִּשְׁבִילִים שֶׁל נוֹצוֹת,

לֹא בָּאתָ לְהַדְהִיר כִּרְכָּרוֹת בְּעִמְקֵי שׁוֹשַׁנִּים, וּבְשָׂרְךָ

כְּבָר יוֹדֵעַ שָׂרֶטֶת. קוּם אָחִי מִן הַבֹּץ.

קוּם וּזְחַל וְהַקְשֵׁב לְרִטּוּט הַחַיִּים. קוּם וְשַׁל

אֶת סַנְדְּלֵי הַגּוֹרָל וּצְעַד בְּכַפּוֹת רַגְלֶיךָ שֶׁלְּךָ,

וְזַמְזֵם וְזַמְזֵם וְזַמְזֵם אֶת שִׁירְךָ.

כִּי אַתָּה הוּא הָאִישׁ – וְאַחֵר לֹא יִהְיֶה.

וְעַכְשָׁו זֶה הַזְּמַן – וְאַחֵר לֹא יִהְיֶה.

וְזוֹהִי הַדֶּרֶךְ – דַּרְכְּךָ וְחַיֶּיךָ.

מתוך ספרו: דיו מרחקים, הוצאת פרדס, 2018