המשורר ואשתו | שי דותן

אנזו בית קטן לתרבות

5 בדצמ׳ 2024

זמן קריאה 1 דקות

מֵהַבֹּקֶר הִיא צִפּוֹר

מִתְרוֹצֶצֶת מֵחֶדֶר לְחֶדֶר

מִיֶּלֶד לְיֶלֶד

מְלַקֶּטֶת בְּגָדִים קָרִים מֵהָרִצְפָּה

מַעֲמִידָה סִיר עַל הַגָּז

מְנַקֶּרֶת

פִּלְפֵּל אָדֹם.

וְהַמְּנֻוָּל הַזֶּה

יוֹשֵׁב עַל שִׁיר חָדָשׁ,

מִתְפַּטֵּם בּוֹ,

כִּבְתוֹלַעַת שְׁמַנְמַנָּה.

מתוך: שי דותן, בוקר, הוצאת קשב לשירה, 2014, עמוד 69

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הדרך שלא נבחרה | רוברט פרוסט

שְׁתֵּי דְּרָכִים נִפְרְדוּ בְּחֹרֶשׁ צָהֹב, וּמֵצֵר שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל בַּד-בְּבַד לַעֲבֹר בִּשְׁתֵּיהֶן עָמַדְתִּי בְּלִי סוֹף וְנִסִּיתִי אַחַר הָאַחַת לַעֲקֹב עַד שֶׁקָּצֶהָ פָּנָה וְאָבַד; וְאָז

עמל | אומברטו סאבא

פַּעַם קַלִּים הָיוּ חַיַּי. הָאֲדָמָה הֶעֱנִיקָה לִי פְּרָחִים וּפְרִי בְּשֶׁפַע. עַכְשָׁו קַרְקַע נֻקְשָׁה וַחֲרֵבָה אֲנִי עוֹדֵר. לַהַב הָאֵת מַכֶּה בָּאֲבָנִים, בִּסְבַךְ שָׁרָשִׁים. עָלַי לַחְפֹּ

ממש כאלו חיבת להיות בי | אוה קילפי

* מַמָּשׁ כְּאִלּוּ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת בִּי כַּמּוּת כָּזֹאת שֶׁל כְּאֵב, אִם לֹא בַּנֶּפֶשׁ הֲרֵי בַּגּוּף, אִם לֹא בָּרֶגֶל הֲרֵי בַּצֵּלָע, אִם לֹא מִתַּחַת לַלֵּב הֲרֵי בַּבִּרְכַּיִם. הַחֻלְשָׁה ח

תגובות