בוקר מאושר | אוהד ובר

עֲנָבִים בַּצַּלַּחַת

לְיַד עוּגַת פֶּרֶג

בֵּינוֹת שְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים.

סֵפֶל הַקָּפֶה כִּמְעַט מְרוֹקָן.

הַזְּמַן הוּא קֶצֶב הַכִּרְסוּם וְהַלְּגִימָה.

אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּגַבִּי.

מִצְּלִילֵי הַפְּסַנְתֵּר אֶפְשָׁר לִדְלוֹת

עֲצֵי אָשׁוּחַ

לִגְדוֹת אֲגַם טוּרְקִיז.

עוֹד מְעַט אֶתְקַלֵּחַ

אֶלְבַּשׁ חֻלְצָה נְקִיָּה

וְאֵלֵךְ לְתֵבַת הַדֹּאַר הָאֲדֻמָּה -

אַחַת מִשְׁלוֹשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת בָּעִיר.

אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לוֹמַר:

זֶה בֹּקֶר מְאֻשָּׁר.

מתוך ספרו: מוכה אהבה, הוצאת ספרי עתון77, 2023