top of page

אל תעמוד שם ותצעק מראש הגבעה  | אולב האוגה

אַל תַּעֲמֹד שָׂם

וְתִצְעַק מֵרֹאשׁ הַגִּבְעָה.

כַּמּוּבָן שֶׁזֶּה נָכוֹן

מָה שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ, כָּל כָּךְ נָכוֹן

שֶדְּלָיֵי פַּח וְלָגִינִים

מְשַׁקְשְׁקִים מִמֶּנּוּ.

הִכָּנֵס פְּנִימָה, לְתוֹךְ הַגִּבְעָה,

בְּנֵה שָׁם אֶת הַסַּדְנָה שֶׁלְּךָ,

הָקֵם שָׁם אֶת כּוּר הַהִתּוּךְ שֶׁלְךָ,

וְתָשִׁיר כְּשֶׁאַתָּה דּוֹפֵק בַּפַּטִּישׁ!

קוֹלְךּ יַגִּיעַ אֵלֵינוּ,

קוֹלְךּ יַגִּיעַ,

נֵדַע אֵיפֹה לְהַשִּׂיג אוֹתְךָ.


מתוך : אולב האוגה, הנהר שמעבר לפיורד, תרגום: סבינה מסג, חנה-מאי סבנדל,

הוצאת כרמל, 2017


 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
סוף כל סוף | מאיה ויינברג

יוֹרֵד הָעֶרֶב הַבַּיִת מִשְׁתַּתֵּק רַק מְכוֹנַת הַכֵּלִים נֶאֱנַחַת תַּחַת הַנֵּטֶל אֲנָחָה מוֹנוֹטוֹנִית שֶׁאֵינָהּ קוֹרַעַת לֵב מָה שֶׁלֹּא הֻחְזַר לִמְקוֹמוֹ כָּךְ יִשָּׁאֵר אֲבָל גַּם חֶמְלָה מִ

 
 
 
ארעי | אורית קלופשטוק

זוֹכֵר שֶׁגַּרְנוּ בְּדִירַת חֶדֶר?  אַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה צְעִירָה קוֹדַחַת וְסוֹעֶרֶת כְּמוֹ עוֹנַת מַעֲבָר תָּלִיתִי בָּהּ וִילוֹן מִבַּד סֻכָּה גַּעְגּוּעַ לְבַיִת קַדְמוֹנִי עָבַרְנוּ לְדִירַת שְׁל

 
 
 
הפעוטות | אלי אליהו

לְעִתִּים תִּרְאֶה אוֹתָם בְּאַרְגְּזֵי הַחוֹל, אוֹ נָעִים בִּדְמָמָה עַל הַנַּדְנֵדוֹת. בַּלֵּילוֹת יָנוּחוּ בָּעֲרִיסוֹת. מַבִּיטִים אֶל הַפָּנִים הַמִּתְגַּלּוֹת וְנֶעֱלָמוֹת. לֹא בְּעֶצֶב יַבִּיטו

 
 
 

תגובות


bottom of page