משמעות | צ'סלב מילוש

כְּשֶׁאָמוּת אֶרְאֶה אֶת הַבִּטְנָה שֶׁל הָעוֹלָם.

הַצַּד הַשֵּׁנִי, מֵעֵבֶר לַצִּפּוֹר, לָהָר, לִשְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ.

הַפֵּשֶׁר הָאֲמִתִּי יִתְגַּלֶּה,

הַלֹּא פָּתוּר - יִפָּתֵר.

הַלֹּא מֻשָּׂג - יֻשַּׂג.

וְאִם אֵין לָעוֹלָם בִּטְנָה?

אִם קִיכְלִי עַל עָנָף אֵינֶנּוּ סִימָן

כִּי אִם קִיכְלִי עַל עָנָף? אִם יוֹם וָלַיְלָה

בָּאִים זֶה אַחַר זֶה בְּלֹא פֵּשֶׁר?

וְאֵין דָּבָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, חוּץ מֵהָאֲדָמָה הַזֹּאת?

אֲפִלּוּ כָּךְ, עֲדַיִן תִּשָּׁאֵר

הַמִּלָּה שֶׁבָּקְעָה פַּעַם מִפִּי בֶּן-חֲלוֹף,

וְהִיא רָצָה וְרָצָה, צִיר בִּלְתִּי נִלְאֶה,

שָׁלוּחַ אֶל מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים, מַסְלוּל שְׁבִיל הֶחָלָב,

וְהוּא מוֹחֶה, קוֹרֵא בְּקוֹל, צוֹעֵק.

מתוך מחוזות רחוקים יותר, 1991

מתוך ספרו: צ'סלב מילוש, זה – שירים, מפולנית: דוד וינפלד, הוצאת אבן חושן, 2008