כשאני נעשית בודדה | שִׁיבָּטָה טוֹיוֹ
- אנזו בית קטן לתרבות
- 16 במאי 2024
- זמן קריאה 1 דקות
כְּשֶׁאֲנִי נַעֲשֵׂית בּוֹדֵדָה
אֲנִי חוֹפֶנֶת בִּשְׁתֵּי יָדַי
אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶש
הַחוֹדְרוֹת מִבַּעַד לַחֲרִיצֵי הַדֶּלֶת
וְטוֹמֶנֶת בָּהֶן אֶת פָּנַי
שׁוּב וָשׁוּב
חֻמָּן מַעֲלֶה בִּי אֶת חֻמָּה שֶׁל אִמִּי
"אִמָּא, אַתְּ רוֹאָה אֵיךְ אֲנִי מִתְגַבֶּרֶת?"
אֲנִי לוֹחֶשֶׁת וְקָמָה עַל רַגְלַי
מתוך: "הבוקר בא תמיד", מיפנית: איתן בולוקן, הוצאת "לוקוס", עמוד 36
Comentários