top of page

בוקר מאושר | אוהד ובר

עֲנָבִים בַּצַּלַּחַת

לְיַד עוּגַת פֶּרֶג

בֵּינוֹת שְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים.

סֵפֶל הַקָּפֶה כִּמְעַט מְרוֹקָן.

הַזְּמַן הוּא קֶצֶב הַכִּרְסוּם וְהַלְּגִימָה.

אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּגַבִּי.

מִצְּלִילֵי הַפְּסַנְתֵּר אֶפְשָׁר לִדְלוֹת

עֲצֵי אָשׁוּחַ

לִגְדוֹת אֲגַם טוּרְקִיז.

עוֹד מְעַט אֶתְקַלֵּחַ

אֶלְבַּשׁ חֻלְצָה נְקִיָּה

וְאֵלֵךְ לְתֵבַת הַדֹּאַר הָאֲדֻמָּה -

אַחַת מִשְׁלוֹשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת בָּעִיר.

אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לוֹמַר:

זֶה בֹּקֶר מְאֻשָּׁר.


מתוך ספרו: מוכה אהבה, הוצאת ספרי עתון77, 2023

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
עצה | צופיה הרבנד

אוּלַי בִּמְקוֹם לִדְגֹּר עַל הַכְּאֵב, תִּדְגְּרִי עַל הַשִּׂמְחָה? אוּלַי בִּמְקוֹם לִדְבֹּק בְּבֹץ שֶׁל אֵין מוֹצָא, בִּמְקוֹם לְהִתְמַקֵּד בַּסְּדָקִים, תַּפְנִי מַבָּט לַצָּהֹב הַבּוֹקֵעַ, לנוֹצָ

 
 
 
נימוק | צ'סלב מילוש

מפולנית: דוד וינפלד הַמַּאֲרִיךְ יָמִים מְהַרְהֵר עַל עִתִּים, עוֹנוֹת, שֶׁהֵם כֹּה מְרֻבִּים וְשׁוֹנִים בְּכָל פַּעַם. הוּא מְנַסֶּה לְנַחֵשׁ מִי הוּא הָיָה בְּאֵיזֶשֶׁהוּ חֹדֶשׁ וְשָׁנָה, כֵּיצַד הִ

 
 
 
אם | טוביה ריבנר

אִם תְּתָאֵר לְעַצְמְךָ לֹא לִהְיוֹת קַיָּם (אַתָּה מְסֻגָּל? וּבְעֶצֶם, לְשֵׁם מָה?), לֹא לְהַרְגִּישׁ נִרְדָּף, לֹא לְפַחֵד, לֹא לִהְיוֹת גַּלְמוּד, לֹא לָחוּשׁ קִנְאָה, זִכָּרוֹן לֹא לִקְשֹׁר בִּכְ

 
 
 

תגובות


bottom of page