top of page

אל תעמוד שם ותצעק מראש הגבעה  | אולב האוגה

אַל תַּעֲמֹד שָׂם

וְתִצְעַק מֵרֹאשׁ הַגִּבְעָה.

כַּמּוּבָן שֶׁזֶּה נָכוֹן

מָה שֶׁאַתָּה מַרְגִּישׁ, כָּל כָּךְ נָכוֹן

שֶדְּלָיֵי פַּח וְלָגִינִים

מְשַׁקְשְׁקִים מִמֶּנּוּ.

הִכָּנֵס פְּנִימָה, לְתוֹךְ הַגִּבְעָה,

בְּנֵה שָׁם אֶת הַסַּדְנָה שֶׁלְּךָ,

הָקֵם שָׁם אֶת כּוּר הַהִתּוּךְ שֶׁלְךָ,

וְתָשִׁיר כְּשֶׁאַתָּה דּוֹפֵק בַּפַּטִּישׁ!

קוֹלְךּ יַגִּיעַ אֵלֵינוּ,

קוֹלְךּ יַגִּיעַ,

נֵדַע אֵיפֹה לְהַשִּׂיג אוֹתְךָ.


מתוך : אולב האוגה, הנהר שמעבר לפיורד, תרגום: סבינה מסג, חנה-מאי סבנדל,

הוצאת כרמל, 2017


 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
כדור הארץ | ירון אביטוב 

הָאֲוִיר יוֹצֵא אַט אַט מֵהַפְּנִימִית שֶׁל כַּדּוּר הָאֶרֶץ וְאָנוּ כְּמוֹ יְלָדִים בַּשְּׁכוּנָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רַק כַּדּוּרֶגֶל אֶחָד מְחַפְּשִׂים אַחַר הַחֹר כְּדֵי לְתַקֵּן אוֹתוֹ. מתוך: קריאת מש

 
 
 
תְּחִינָה | מרסלה לונדון 

שֶׁיִּקְרֶה הַיּוֹם דָבָר בִּלְתִּי צָפוּי. אוּלַי יִפְרְחוּ הָעֶצִים בֶּחָצֵר וְיִתְמַלְּאוּ בִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, בַּשְׂרָנִיִּים, מְתוּקִים. כְּבָר שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר. שֶׁיִּהְיֶה הַיּוֹם יוֹם מְ

 
 
 
מכתב לילד | זלדה

פְּעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַחֵטְא הַנּוֹרָא וְהָאָפֵל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם הוּא לַחֲשׁוֹב רָעוֹת עַל עַצְמוֹ אֲנִי קוֹרֵאת לָזֶה לְהַבִּיט עַל עַצְמוֹ 'בְּעֵינֵי הַשְּׁכֵנִים' וְלֹא בְּעֵינֵי הָא

 
 
 

תגובות


bottom of page