top of page

הוראות לשעת חירום | מאיה ויינברג

שִׂימִי עַל הַגּוּף שִׂמְלָה

אִסְפִי אֶת הַשֵּׂעָר וּצְאִי

אֶל תְּהוֹם הָרְחוֹב כִּי שָׁם חַיִּים.

דַּבְּרִי בְּקוֹל, כְּדֵי לִהְיוֹת קַיֶּמֶת

אוֹ לְכִי אֶל מָקוֹם אַחֵר וְאָז חִזְרִי.

הַעֲמִידִי פָּנִים שֶׁמַּשֶּׁהוּ חָשׁוּב, כָּךְ עוֹשִׂים כֻּלָּם

הַיְּלָדִים, הַחֲדָשׁוֹת, הַחֶשְׁבּוֹנוֹת

הֵיי טְרוּדָה בִּקְטַנּוֹת

שְׁעוֹנִים וְהַסָּחוֹת דַּעַת

יַעֲבִירוּ אוֹתָךְ בְּשָׁלוֹם

אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי.

 

 

מתוך ספרה: שטחים פתוחים, הוצאת ספרי עיתון 77, 2015

 

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
אם | טוביה ריבנר

אִם תְּתָאֵר לְעַצְמְךָ לֹא לִהְיוֹת קַיָּם (אַתָּה מְסֻגָּל? וּבְעֶצֶם, לְשֵׁם מָה?), לֹא לְהַרְגִּישׁ נִרְדָּף, לֹא לְפַחֵד, לֹא לִהְיוֹת גַּלְמוּד, לֹא לָחוּשׁ קִנְאָה, זִכָּרוֹן לֹא לִקְשֹׁר בִּכְ

 
 
 
אי ודאות | טובה נווה

כָּל פַּעַם, בְּגִלְגּוּל חוֹזֵר אֲנִי הַפֶּרַח, הַפַּרְפַּר, הַסִּכָּה הַנִּנְעֶצֶת בִּכְנָפַי בְּאִי הַוַּדָּאוּת בֵּין סִכָּה לְפַרְפַּר בֵּין פַּרְפַּר לְפֶרַח אֲנִי נוֹשֶׁמֶת. "מעבר לקו הגמר", ספ

 
 
 
בֶּרְלִין, שָׁנָה אַחֲרֵי | יוסי צוק

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ. לַכֶּנֶס הַמִּקְצוֹעִי בְּבֶּרְלִין נָסַעְתִּי לֹא בִּכְדֵי לְהִשְׁתַּלֵּם וְלֹא בִּכְדֵי לִפְגֹּשׁ קוֹלֶגוֹת מֵרַחֲבֵי אֵירוֹפָּה, אֶלָּא כְּדֵי לִפְסֹעַ בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, ב

 
 
 

תגובות


bottom of page