top of page

[ אני יודע ]| יונתן ברקאי

*


אֲנִי יוֹדֵעַ

שֶׁלֹּא יִשְּׂאוּ אַחֲרַי הֶסְפֵּדִים,

שֶׁלֹּא יְצַיְּנוּ שָׁנָה לְמוֹתִי,

שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ עַל שְׁמִי רְחוֹב,

גַּם לֹא סִמְטָה אוֹ בֵּית תַּמְחוּי.

לֹא יַגִּידוּ שֶׁהָיִיתִי פֶּרַח, עָצִיץ, מִשְׁתָּלָה,

לֹא יֹאמְרוּ שֶׁבְּמוֹתִי צִוִּיתִי לָהֶם אֶת הַחַיִּים,

אִישׁ לֹא יַעֲשֶׂה עָלַי מֶחְקָר,

לֹא יַחְתֹּר לְדוֹקְטוֹרָט;

אִישׁ לֹא יִזְכֹּר שֶׁשָּׂרַדְתִּי, נִצַּלְתִּי,

הִכְנַעְתִּי אֶת הַגּוֹרָל,

לֹא יַחְשְׁבוּנִי לִנְשָׁמָה מִתְגַּלְגֶּלֶת.

לֹא יְחַפְּשׂוּ אוֹתִי בְּגוּגֶל

אוֹ בַּדַּפִּים הַמִּתְפּוֹרְרִים שֶׁל הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית,

גַּם לֹא בָּרְשִׁימוֹת הַקְּבוּרוֹת שֶׁל יָד־וָשֵׁם.

הָיִיתִי וְהִתְעוֹרַרְתִּי.


יונתן ברקאי


מתוך ספרו : "באווירה הפסטורלית של בית העלמין", הוצאת אבן חושן, 2014

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
סוף כל סוף | מאיה ויינברג

יוֹרֵד הָעֶרֶב הַבַּיִת מִשְׁתַּתֵּק רַק מְכוֹנַת הַכֵּלִים נֶאֱנַחַת תַּחַת הַנֵּטֶל אֲנָחָה מוֹנוֹטוֹנִית שֶׁאֵינָהּ קוֹרַעַת לֵב מָה שֶׁלֹּא הֻחְזַר לִמְקוֹמוֹ כָּךְ יִשָּׁאֵר אֲבָל גַּם חֶמְלָה מִ

 
 
 
ארעי | אורית קלופשטוק

זוֹכֵר שֶׁגַּרְנוּ בְּדִירַת חֶדֶר?  אַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה צְעִירָה קוֹדַחַת וְסוֹעֶרֶת כְּמוֹ עוֹנַת מַעֲבָר תָּלִיתִי בָּהּ וִילוֹן מִבַּד סֻכָּה גַּעְגּוּעַ לְבַיִת קַדְמוֹנִי עָבַרְנוּ לְדִירַת שְׁל

 
 
 
הפעוטות | אלי אליהו

לְעִתִּים תִּרְאֶה אוֹתָם בְּאַרְגְּזֵי הַחוֹל, אוֹ נָעִים בִּדְמָמָה עַל הַנַּדְנֵדוֹת. בַּלֵּילוֹת יָנוּחוּ בָּעֲרִיסוֹת. מַבִּיטִים אֶל הַפָּנִים הַמִּתְגַּלּוֹת וְנֶעֱלָמוֹת. לֹא בְּעֶצֶב יַבִּיטו

 
 
 

תגובות


bottom of page