פרופ' יעקב רז - הדאלי לאמה 

ההרצאה מספרת את סיפורו והגותו של הדלאי לאמה ה-14, המורה הרוחני הגדול של הבודהיזם הטיבטי ואחד המורים הבודהיסטים הגדולים בימינו. מי שהתגלה בילדותו כגלגול [טולקו] של הדלאי לאמה ה-13. הילד שגדל בארמון כמנהיגו הפוליטי והרוחני של העם הטיבטי, נאלץ לברוח בצעירותו מטיבט לגלות בהודו, שנמשכת עד כה. הדלאי לאמה, שנחשב גם לאחד מ׳ילדי מהטמה גנדהי׳, נעשה אדם בעל השפעה רוחנית עולמית, עם חותם חזק מאוד בעולם המערבי. הוא מגלם ומפיץ ללא פשרות שני עיקרים של השקפת חיים רוחנית ופוליטית שעומדת על תפיסות של אי-אלימות וחמלה. 

פרופ' מירב רוט - השמיים בתוכי

פרופ' מירב רוט בחרה ביומנה של אתי הילסום ״השמיים שבתוכי״ כספר שמעורר בה השראה, אותו יומן של בחורה סקרנית ונועזת ששואת הולנד ׳סגרה עליה׳ בהדרגה עד שנספתה באושוויץ. פרופ' רוט עסקה בה רבות, אבל הפעם בהרצאה הזו - היא הלכה איתה עד הסוף. היא רדיקלית בכל מובן: בהתבוננות פנימה, בדבקות בטוב, בתפקידה בעולם, ביחסה הטיפולי כלפי כולם, כולל כלפי אלהים. פרופ' מירב רוט נעה בינה לבינינו, בין שואת הולנד לישראל כיום ונעזרת במפתחות שלה כדי להתייצב בלב הכאב והאתגר של חיינו כאן בעת הזאת.

פרופ' אריאל הירשפלד - שימבורסקה, משוררת חכמה 

שירתה של שימבורסקה היא צירוף מרתק של מחשבה פילוסופית על אודות גורל האדם והחיים בכלל לבין הארה אישית, לירית, רוויית אירוניה. אלא שבדרכה הייחודית של שימבורסקה - האירוניה אינה מחוללת רק ריחוק ומרחב של גיחוך, אלא היא מתהפכת למבט של חמלה על חולשתו של האדם, פגיעותו וסבלו. 

ד"ר איתן בולוקן - הבוקר בא תמיד אצל שיבטה טויו

בהרצאה זו נקרא בשיריה של אחת ממשוררות יפן האהובות והמוצלחות ביותר של העשורים האחרונים, שיבטה טויו, שהחלה לכתוב שירה לאחר שחצתה את שנתה התשעים. נקרא את מילותיה של שיבטה על אודות זיכרון, חרטה, געגוע, כמיהה, זקנה, חולי ובעיקר תקווה, ונעמיק בגישתה האמיצה להתמודדות כנה עם קשיי החיים על גווניהם וסוגיהם. הקריאה בשיריה של שיבטה חושפת חוכמה פשוטה ועמוקה שאנו עלולים לראות כפשטנית ואף ברורה מאליה, אך מבט מעמיק יותר חושף עד כמה דברים אלה יקרים, במיוחד היום.

פרופ' אריאל הירשפלד - הגלגול 

גרגור סמסה, אחד האדם, כמונו, מקיץ משנתו ומבחין שהפך לשרץ ענקי. כך נפתח הגלגול, אחד הסיפורים הגדולים של המאה העשרים. מדוע הפך לשרץ? כיצד מגיבה לכך הסביבה? מהו סופו הטרגי של גרגור? ומה ניתן ללמוד מכך על עצמנו כחברה וכאנשים בודדים בעת המודרנית.

חיים באר - סיפור פשוט

“סיפור פשוט” הוא מצד אחד, אכן פשוט מאוד: הירשל אוהב את בלומה, אבל אימא שלו, ציריל, אוהבת אותה פחות ומכריחה אותו להתחתן עם מישהי אחרת, מינה, והלבבות של הירשל ושל בלומה נשברים. נשמע מוכר? קורה במשפחות הכי טובות. אבל כאן בדיוק הגאונות של עגנון שמראה לנו שספרות גדולה קשורה באיכות המבט ולא באיכות העלילה.  

חיים באר, מגדולי חוקרי ואוהבי עגנון ייקח אותנו למסע מרתק בקלאסיקה העגנונית.

פרופ' אריאל הירשפלד - לצייר את אמא

בהרצאה זו נראה כיצד אמנים גדולים כמו פיקאסו, ואן גוך , סזאן ועד לוסיאן פרויד 

בחרו לצייר את אמא שלהם.

פרופ' חיים וייס  - אימהות זקנות בספרות חז"ל

אחת התופעות המעניינות ביחסם של חז"ל לזיקנה הוא מקומן הייחודי של נשים. מסיפורים שונים עולה תבנית של היפוך יחסים בין גברים ונשים בשנות הזיקנה. נשים מתוארות כפעילות וכמי שמצויות כל הזמן באינטראקציה עם הסביבה ואילו גברים מתוארים כישנים, חלושים ונטולי אנרגיה. נפגוש סיפורים מרתקים שנדמה כאילו לקוחים מחיינו אנו.

פרופ' יעל שטרנהל - נאום גטיסברג

בנובמבר 1863, כשארצות הברית היתה בעיצומה של מלחמת אזרחים נוראה, נשא הנשיא אברהם לינקולן נאום קצרצר ומופלא שהצליח לזקק את משמעות המלחמה עבור האומה האמריקנית ואת הציווי המוסרי לנצח בה. מה בעצם קרה בגטיסברג, מדוע בחר לינקולן דווקא את המעמד הזה כדי להעביר את המסר, ולמה נחשב הנאום ליצירת מופת?

ד"ר יוחנן גרינשפון - מהטמה גנדי

מהטמה גנדהי (1948-1869), מנהיג המאבק לחירותה של הודו, האמין כי בכוחה של אי-האלימות לשנות את 'השדה המגנטי' המתקיים בכל מפגש אנושי: בין איש לאישה, בין עמיתים או בין יריבים, בין עניים לעשירים ובין אומה לאומה. גנדהי חשב כי ניסיון חייו העשיר בדרום-אפריקה ובהודו מצביע על עוצמתה של אי-האלימות ועל האפשרות לפתור כל קונפליקט אנושי בדרכים לא אלימות.
במפגש נכיר את משנתו המיוחדת ואת "כוחה" של אי האלימות.

ליאור טל שדה - המפתח להבנת ליבוביץ

הרצאת מבוא שעוסקת בדמותו של ישעיהו ליבוביץ ובאחד מרעיונות המפתח שהשפיעו על הגותו במגוון תחומים: הקשר, או ליתר דיוק חוסר הקשר, בין מה שהאדם יודע למה שהאדם רוצה בו. בהרצאה נבחן מדוע סבור ליבוביץ שמדע וערכים הם שני תחומים נפרדים, ומדוע לא ניתן לנמק ערכים ולפיכך גם לא להתווכח עליהם.

פרופ' יולי תמיר - לאומית ליברלית

הצמיחה של הלאומיות, בישראל ובעולם, היא הכוח שבנה את הדמוקרטיות המודרניות. האליטות הליברליות בישראל וברחבי העולם המערבי "איבדו עניין" בזהות הלאומית של עצמן, והן מבטלות במידה של בוז תביעות צודקות המועלות על ידי מעמדות נמוכים יותר בשם ערכים לאומיים. נדבר על הקשר שבין לאומיות לליברליזם, המתח ביניהם ואתגרי ההווה

פרופ' יעקב רז - הדאלי לאמה 

ההרצאה מספרת את סיפורו והגותו של הדלאי לאמה ה-14, המורה הרוחני הגדול של הבודהיזם הטיבטי ואחד המורים הבודהיסטים הגדולים בימינו. מי שהתגלה בילדותו כגלגול [טולקו] של הדלאי לאמה ה-13. הילד שגדל בארמון כמנהיגו הפוליטי והרוחני של העם הטיבטי, נאלץ לברוח בצעירותו מטיבט לגלות בהודו, שנמשכת עד כה. הדלאי לאמה, שנחשב גם לאחד מ׳ילדי מהטמה גנדהי׳, נעשה אדם בעל השפעה רוחנית עולמית, עם חותם חזק מאוד בעולם המערבי. הוא מגלם ומפיץ ללא פשרות שני עיקרים של השקפת חיים רוחנית ופוליטית שעומדת על תפיסות של אי-אלימות וחמלה. 

פרופ' יעקב רז - הדרך הצרה לאוקו

בשנת 1689 יצא מאצואו באשו למסע בן תשעה חודשים שאותו תיעד ביומן פיוטי שכתב. 300 שנים לאחר מכן, בשנת 1989 יצא יעקב רז בעקבותיו, לאותו מסע. האהבה לבאשו הובילה את רז לתרגם את ספר המסע שלו.
בהרצאה נכיר את באשו ונקרא משיריו מתוך יומן המסע – "הדרך הצרה לאוקו".

ביאליק ופוגרום קישינב 

בפסח של שנת 1903 יצא ביאליק יחד עם ההיסטוריון שמעון דובנוב במטרה לחקור ולתעד את הפרעות שנערכו בקהילה היהודית בקישינב. בעקבות הביקור שהותיר עליו רושם עז, כתב ביאליק שתיים מיצירותיו הידועות ביותר: "עַל הַשְּׁחִיטָה" ו"בְּעִיר הַהֲרֵגָה". ביאליק בשפה חדה ובהירה ביקר ללא רחם את חוסר האונים של היהודים שהסתתרו והתפללו בעוד נשיהם ובנותיהם נאנסות. ליצירות היה הד ציבורי נרחב והן הקנו לו מעמד של משורר לאומי. נחזור אל היצירות ונקרא בהן במבט היסטורי ואקטואלי גם יחד. 

סיפור פשוט 

“סיפור פשוט” הוא מצד אחד, אכן פשוט מאוד: הירשל אוהב את בלומה, אבל אימא שלו, ציריל, אוהבת אותה פחות ומכריחה אותו להתחתן עם מישהי אחרת, מינה, והלבבות של הירשל ושל בלומה נשברים. נשמע מוכר? קורה במשפחות הכי טובות. אבל כאן בדיוק הגאונות של עגנון שמראה לנו שספרות גדולה קשורה באיכות המבט ולא באיכות העלילה. חיים באר, מגדולי חוקרי ואוהבי עגנון לוקח אותנו למסע מרתק בקלאסיקה העגנונית.