על הגעגוע

במפגש נצלול אל בין כנפיו המפרפרות של הגעגוע - אחד מהלכי הנפש המסקרנים והחמקמקים ביותר - וננסה לבחון את האיכות הדיאלקטית המיוחדת שלו, את מקורותיו בתחילת החיים ואת הקשר שלו לסופם; נראה מה תפקידו ביחסי אהבה ומדוע הסירוב לגעגוע פוגע באיכות חיינו באופן עמוק. עוד נתבונן בנכונות להתגעגע כמפתח לריפוי מאובדן טראומטי, ואשתף בדוגמה טיפולית שוברת לב, אך גם מאחה אותו, הממחישה את התנועה מסירוב לגעגוע לנכונות לחוש בו כמפתח לריפוי. לבסוף, נחשוב על הגעגוע בהקשר הישראלי בו אנו חיים.

העידן הדיגיטלי מטשטש את הגבולות בין המרחב הציבורי לפרטי ובכך משנה את תהליכי הזיכרון והאבל שלנו ומציע צורות חדשות של קשרים מתמשכים בין החיים למתים. עם כניסתה של הבינה המלאכותית לזירה, מיטשטש גבול עמוק יותר בין החיים למוות, כאשר הנפשה וזיכרון אינטראקטיבי מייצרים סוג חדש של .חיים דיגיטליים לאחר המוות.

לכאורה, צירוף שתי המילים נראה בלתי אפשרי, הרי איך אפשר לחפור רגש, או למצוא ביטוי לו באתרים ארכיאולוגיים, אבל בהרצאה זו אנחנו נראה איך מאז ראשית המעבר של האדם ליישובי קבע, התגבשה בכל אחת מהתרבויות הקדומות בלבאנט ובים התיכון, מסורת של קבלת רעיון המוות והפרידה, והתמודדות עם אובדן וגעגוע, בדרכים שונות.

השיחה תעסוק בביטויים העתיקים והמודרניים של הגעגוע; בפניו האישיים והלאומיים, בגעגועים אל החיים ואל המתים, אל האבוד זה מכבר ואל הקרוב להתגשם.

מושג הגעגוע נבחן בהרצאה על ידי מפגש עם הגותם של שני מורים חסידיים - הבעל שם טוב, מייסד החסידות, ונינו הנודע, רבי נחמן מברסלב. ההרצאה מציגה את גישתם השונה אל המושג, מרצונו של הבעל שם טוב להפגיש בין האב ובנו האובד, ובכך לנצח ולהשקיט את הגעגוע, ועד הבחירה בגעגוע ובכיסופים הנצחיים של רבי נחמן מברסלב.