בַּחוּץ חִכָּה לָךְ אֶלֶף חָדָשׁ
עַל שְׁלַל פֻּרְעָנֻיּוֹתָיו.
הֵבֵאתִי אֶת זֶה בְּחֶשְׁבּוֹן
כְּשֶׁקְּצִינֵי הַמּוֹדִיעִין שֶׁל חַיַּי
פָּרְשׂוּ אֶת הַמַּפּוֹת.
וְאַף עַל פִּי כֵן, לְאַפְשֵׁר לָךְ לִרְאוֹת
שָׁמַיִם מְכֻכָּבִים וְכוֹכְבֵי יָם עַל
קַרְקָעִית מַכְחִילָה, לָחוּשׁ בִּתְשׁוּקַת
הַגּוּף אֶל הַזּוּלָת, לִחְיוֹת.
הֶחְלַטְתִּי לַהֲבִיאֵךְ
וּלְצַיֵּד אוֹתָךְ בִּתְפִלָּה.
מתוך ספרו: בשנה הראשונה לחייך, 2007, הוצאת קשב לשירה
תגובות