עודכן: 18 בינו׳
אומץ | אגי משעול
כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדוֹת
עָמַדְנוּ מְצַחְקְקוֹת סְבִיב צוֹאָה שֶׁל כֶּלֶב
מִתְחָרוֹת בְּאֹמֶץ
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ עוֹשֹוֹת אֶת זֶה
עִם הַמִּלָּה
זִקְנָה.
מתוך ספרה: "מה לך נשמונת", הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 54.
בַּחוּרָה בַּת עֶשְׂרִים יוֹשֶׁבֶת וּמְנַגֶּנֶת בְּגִיטָרָה מִתַּחַת לְעֵץ זַיִת גָּדוֹל עַל הַדֶּשֶׁא בְּסַבְיוֹן. חַיָּל בְּמַדִּים יְרֻקִּים וְתִיק גָּדוֹל יוֹרֵד בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס, פּוֹסֵעַ
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁגִּיחִים, צִפּוֹר עוֹמֶדֶת וּמְרַפְרֶפֶת בִּכְנָפֶיהָ וְהַמַּיִם נוֹגְסִים בְּסַלְעֵי הַכֻּרְכָּר. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁגִּיחִים, מֵי הַנַּחַל נֶעֱלָמִים מִתַּחַת לִפְנֵי
כְּשֶׁתּוֹקֵף אוֹתִי יֵאוּשׁ מִן הָעוֹלָם וְהַקַּל שֶׁבַּקּוֹלוֹת טוֹרֵד אוֹתִי מִמְּנוּחָתִי בַּחֲרָדָה לַעֲתִידִי וְלַעֲתִיד יְלָדַי, אֲנִי קָם וּמְטַיֵּל אֶל הָאֲגַם. וְשָׁם אֲנִי נִשְׁכָּב עַל הַג
