עודכן: 18 בינו׳
וצמאה נפשי וצמאה / צדוק עלון
אני לובש
סודר שאמי סרגה.
גילי כעת
הוא כגילה של אמי
בעת שסרגה את הסודר
אינני יודע אם אמי חשבה
שכשאהיה בגיל בו היא סרגה את הסודר
עדין אלבש אותו על גופי
אני מביט בצמות הקלועות של הסודר
ומשם עובר מבטי לצמות הקלועות של בתי
צמה ועוד צמה
וצמאה נפשי וצמאה.
מתוך ספרו: "בהמולת היום והלילה אני שוכח וזוכר", ספרי עתון 77, 2007.
בַּחוּרָה בַּת עֶשְׂרִים יוֹשֶׁבֶת וּמְנַגֶּנֶת בְּגִיטָרָה מִתַּחַת לְעֵץ זַיִת גָּדוֹל עַל הַדֶּשֶׁא בְּסַבְיוֹן. חַיָּל בְּמַדִּים יְרֻקִּים וְתִיק גָּדוֹל יוֹרֵד בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס, פּוֹסֵעַ
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁגִּיחִים, צִפּוֹר עוֹמֶדֶת וּמְרַפְרֶפֶת בִּכְנָפֶיהָ וְהַמַּיִם נוֹגְסִים בְּסַלְעֵי הַכֻּרְכָּר. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁגִּיחִים, מֵי הַנַּחַל נֶעֱלָמִים מִתַּחַת לִפְנֵי
כְּשֶׁתּוֹקֵף אוֹתִי יֵאוּשׁ מִן הָעוֹלָם וְהַקַּל שֶׁבַּקּוֹלוֹת טוֹרֵד אוֹתִי מִמְּנוּחָתִי בַּחֲרָדָה לַעֲתִידִי וְלַעֲתִיד יְלָדַי, אֲנִי קָם וּמְטַיֵּל אֶל הָאֲגַם. וְשָׁם אֲנִי נִשְׁכָּב עַל הַג
