עודכן: 18 בינו׳
בת בלי גיל / גיורא פישר
רוּת צוֹעֶדֶת זָקוּף בַּכְּפָר
וּפָנֶיהָ מְאִירוֹת.
בַּת בְּלִי גִּיל הִיא רוּת
לֹא תְּנַחֲשׁוּ אֶת שְׁנוֹתֶיהָ.
בְּעֵינַי,
הִיא נִרְאֵית בְּדִיּוּק
כְּמוֹ אָז בְּ-73
כְּשֶׁאָמְרָה לִי אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה:
אִם לֹא מַתִּי
כְּשֶׁהוֹדִיעוּ עַל רָנִי
כַּנִּרְאֶה לֹא אָמוּת לְעוֹלָם.
מתוך ספרו: "אחרי זה", עם עובד/שירה, 2010, עמ 35.
בַּחוּרָה בַּת עֶשְׂרִים יוֹשֶׁבֶת וּמְנַגֶּנֶת בְּגִיטָרָה מִתַּחַת לְעֵץ זַיִת גָּדוֹל עַל הַדֶּשֶׁא בְּסַבְיוֹן. חַיָּל בְּמַדִּים יְרֻקִּים וְתִיק גָּדוֹל יוֹרֵד בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס, פּוֹסֵעַ
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁגִּיחִים, צִפּוֹר עוֹמֶדֶת וּמְרַפְרֶפֶת בִּכְנָפֶיהָ וְהַמַּיִם נוֹגְסִים בְּסַלְעֵי הַכֻּרְכָּר. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁגִּיחִים, מֵי הַנַּחַל נֶעֱלָמִים מִתַּחַת לִפְנֵי
כְּשֶׁתּוֹקֵף אוֹתִי יֵאוּשׁ מִן הָעוֹלָם וְהַקַּל שֶׁבַּקּוֹלוֹת טוֹרֵד אוֹתִי מִמְּנוּחָתִי בַּחֲרָדָה לַעֲתִידִי וְלַעֲתִיד יְלָדַי, אֲנִי קָם וּמְטַיֵּל אֶל הָאֲגַם. וְשָׁם אֲנִי נִשְׁכָּב עַל הַג
