שיר לשבת


כפר מרדכי / אגי משעול


לֹא טוֹסְקָנָה,

לֹא עֲמָקִים, פְּסָגוֹת, צוּקִים

גַּם לֹא קָתֶדְרָלוֹת אוֹ גּוֹנְדוֹלוֹת

רַק שָֹדוֹת

שֶׁיִּזְהָר הָיָה מַצְבִּיעַ עֲלֵיהֶם וְאוֹמֵר

תִּרְאִי, כְּאִלּוּ כְּלוּם,

אֲבָל אָז מִתְכּוֹפֵף וּמַרְאֶה לִי

עֲרָפֶל רוֹחֵש דֻּבּוֹנֵי קוּרִים, פָּרוֹת

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, נְמָלִים בַּקַּשׁ

וְלַבְנִינֵי כְּרוּב מִתְעוֹפְפִים

בָּרֵיחַ הַמִּינִי שֶׁל פִּרְחֵי הַחַרְדָל

 

וּבַסּוֹף גַּם

חִפּוּשִׁית אַחַת

שֶׁהִיא הַהַיְקוּ שֶׁל הַטֶּבַע.


מתוך ספרה: מה לך נשמונת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמוד 26.