שיר הרגעה קטן | מאיה ויינברג
עודכן: 18 בינו׳
שיר הרגעה קטן / מאיה ויינברג
הַכֹּל בְּסֵדֶר
הַמָּרָק עַל הָאֵשׁ, הַשֶּׁמֶשׁ תְּלוּיָה בַּחַלּוֹן.
הַכֹּל בְּסֵדֶר, הַכְּבִיסָה מִתְהַפֶּכֶת
הַבָּנוֹת בְּבֵית הַסֵּפֶר, הַתִּינֹקֶת בַּמָּעוֹן.
הַכֹּל בְּסֵדֶר, זוֹ לֹא אַזְעָקָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת
רַק גְּנִיחָתוֹ שֶׁל הַמָּנוֹף, נְהָמוֹת מֵאַיָּלוֹן.
הַכֹּל בַּסֶּדֶק, כְּפֶסַע מִתְּהוֹם.
הַכֹּל בְּסֵדֶר, הַמֵּתִים מֵתִים כְּבָר
סָלְחוּ וְאֵינָם סוֹבְלִים עוֹד.
תַּבִּיטִי מִסָּבִיב, כֻּלָּם בְּסֵדֶר
כֻּלָּם בְּאוֹתוֹ הַסֵּדֶר
נֶהֱנִים מִמָּה שֶׁיֵּשׁ
מִצְטַלְּמִים הָמוֹן.
מתוך ספרה: מהיד אל הפה, פרדס הוצאה לאור, עמוד 11.
