top of page

סב כותב לנכדו

טקסט מקסים שתירגם דר' איתן בולוקן בבלוג שלו: יושב וכותב -

כשאתה מגיע לגיל מסוים אתה מבין שזמן הוא כל מה שיש לנו. אני מתכוון לרגעים האלה, כמו האווזים שעפו מעלינו הבוקר או לראות את אמא שלך נולדת; לשבת כאן לצד שולחן האוכל ולחכות שהטלפון יצלצל ויודיע שנולד איזה תינוק (אתה). או היום ההוא בו כולנו טיילנו בשמורת פוינט לובוס. העופרים שראינו שם, כלב הים שהרעיש כל כך, הצעיף של אחותך שעף למטה אל הסלע השחור והמלוח, הצעיף החלופי שקנית לה בכזו נדיבות במונטריי. כמה שימחת אותה באדיבות הזו. הדברים האלה היו אמתיים. וזה מה שיש לנו. זה כל מה שיש לנו.

ב- NEW YORKER במרץ 2020, תרגום: איתן בולוקן).

פוסטים אחרונים

הצג הכול
לבי יוצא | לאה צבי דובז'ינסקי

עָנָף נִשְׁבַּר בָּרוּחַ, מַאֲזִינָה לִבְכִי הָעֵץ לִבִּי יוֹצֵא לְחַבְּקוֹ אַךְ כֵּיצַד זֶה אֶפְשָׁרִי כְּשֶׁאֲנִי הֶעָנָף. מתוך ספרה:...

 
 
 
כשהייתי בת 58 | לינור גורליק

* כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת 58 בְּעֶרֶב 7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 2033 יָצָאתִי עִם שְׁנֵי חֲבֵרִים לַבָּר כִּי עֵינֵינוּ וְאָזְנֵינוּ כָּאֲבוּ...

 
 
 
מיום ליום | נילי מליק שפיגל

*   מִיּוֹם לְיוֹם נַעֲשָׂה לִי קָשֶׁה לְהַקִּישׁ דָּבָר מִתּוֹךְ הַמִלְחָמָה וְאֵיךְ אַקִּישׁ אֶת חֹסֶר הָאוֹנִים עַל לוּחַ מַקָּשִׁים...

 
 
 

Komentarze


bottom of page