נימוק | צ'סלב מילוש

מפולנית: דוד וינפלד

הַמַּאֲרִיךְ יָמִים מְהַרְהֵר עַל עִתִּים, עוֹנוֹת,

שֶׁהֵם כֹּה מְרֻבִּים וְשׁוֹנִים בְּכָל פַּעַם.

הוּא מְנַסֶּה לְנַחֵשׁ מִי הוּא הָיָה בְּאֵיזֶשֶׁהוּ חֹדֶשׁ וְשָׁנָה,

כֵּיצַד הִבִּיט אָז בָּעוֹלָם וּמַה הֵבִין.

וְכָל הֲבָנָה נִבְדֶּלֶת לְעַצְמָהּ, לִבְלִי שׁוּב,

הֲגַם שֶׁמִּתְוַסֵּף רַק קַו אֶחָד, צֵל.

מִכָּאן נִמּוּק בַּעַל מִשְׁקָל לְקִיּוּמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים,

כִּי רַק בְּכֹחוֹ לִרְשֹׁם וְלִפְקֹד אֶת מִנְיַן הַכְּאֵב,

הַהַשְׁלָמָה, הָעֹנֶג, הָאֵימָה וְהָאֶקְסְטָזָה.

מתוך: "אור יום", אבן חושן, 2013