אָז מָה אִם
כּוֹכַב הַלֶּכֶת שֶׁלָּנוּ
מְיֹעָד לְשִׁמּוּר.
הַיָּרֵחַ נִרְשַׁם בַּטַּאבּוּ.
הַשֶּׁמֶשׁ בְּרִשּׁוּמֵי הַנּוֹטַרְיוֹן.
הֶעָרִים מֻסְפְּרוּ. הָרְחוֹבוֹת מֻשְׁכְּנוּ.
כַּרְטִיס הַגְרָלָה רַב-סִפְרָתִי.
מִלְחָמוֹת חֲדָשׁוֹת
מוּגַנּוֹת
בְּנַדְלָ"ן עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת.
סְכוּמֵי תִּקְוָה מְסַחְרְרִים
בִּמְכִירוֹת פֻּמְבִּיּוֹת.
אָז מָה אִם
הָאַהֲבָה
זְמוֹרָה שֶׁנָּעָה קַלּוּת בָּרוּחַ
הִיא תָּמִיד מִסְפָּר אַחַת
וְנוֹטָה לְעֶבְרֵנוּ.
מתוך: מוקדם לצעקה, הוצאת קשב לשירה, 2005
Comments