top of page

מלא חיים עכשיו | וולט ויטמן

מָלֵא חַיִּים עַכְשָׁו, מְגֻבָּשׁ, גָּלוּי לָעַיִן,

אֲנִי, בֶּן אַרְבָּעִים בִּשְׁנַת שְׁמוֹנִים וְשָׁלֹשׁ לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית,

אֶל זֶה בְּעוֹד מֵאָה שָׁנָה אוֹ בְּעוֹד מְאוֹת שָׁנִים,

אֵלֶיךָ, שֶׁטֶּרֶם נוֹלַדְתָּ, אֵלֶּה אֶשְׁלַח, אֲחַפֵּשׂ אַחֲרֶיךָ.


לִכְשֶׁתִּקְרָא אֶת אֵלֶּה אֲנִי שֶׁגָּלוּי לָעַיִן הָיִיתִי סָמוּי מֵעַיִן אֶהְיֶה,

עַכְשָׁו אַתָּה הוּא, מְגֻבָּשׁ, גָּלוּי לָעַיִן, מְמַמֵּשׁ אֶת שִׁירַי, תָּר אַחֲרַי,

מְדַמֶּה כַּמָּה מְאֻשָּׁר הָיִיתָ אִלּוּ יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת אִתְּךָ לִהְיוֹת לְרֵעֲךָ;

יְהֵא זֶה כְּמוֹ הָיִיתִי אִתְּךָ [ אַל תִּהְיֶה בָּטוּחַ מִדַּי שֶׁאֵינֶנִּי אִתְּךָ

עַכְשָׁו].


מתוך ספרו: אל פנים היבשת, מאנגלית: עודד פלד, הוצאת קשב לשירה, 2020

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תְּחִינָה | מרסלה לונדון 

שֶׁיִּקְרֶה הַיּוֹם דָבָר בִּלְתִּי צָפוּי. אוּלַי יִפְרְחוּ הָעֶצִים בֶּחָצֵר וְיִתְמַלְּאוּ בִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, בַּשְׂרָנִיִּים, מְתוּקִים. כְּבָר שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר. שֶׁיִּהְיֶה הַיּוֹם יוֹם מְ

 
 
 
מכתב לילד | זלדה

פְּעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַחֵטְא הַנּוֹרָא וְהָאָפֵל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם הוּא לַחֲשׁוֹב רָעוֹת עַל עַצְמוֹ אֲנִי קוֹרֵאת לָזֶה לְהַבִּיט עַל עַצְמוֹ 'בְּעֵינֵי הַשְּׁכֵנִים' וְלֹא בְּעֵינֵי הָא

 
 
 
נקודת תצפית | מאיה ויינברג

נִדְמֶה שֶׁהַיָּמִים מִתְפַּזְּרִים כְּמוֹ עֲדָשִׁים מִשַּׂקִּית שֶׁנִּקְרְעָה. הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת כְּמוֹ לַהַק יוֹנִים מִּתְרוֹמֵם בְּאִבְחָה אוֹתָהּ הַבֶּהָלָה. בַּסּוֹף אַתְּ אֹסֶף שֶׁל נְסִבּוֹת

 
 
 

תגובות


bottom of page