לְאִמָּאַבָּא | יובל פז

באהבה להוריי, רחל ואלחנן

עִזְבוּ אֶת הָעִתּוֹן בַּצַּד

כַּבּוּ אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה

תַּשְׁקִיטוּ אֶת הָרַדְיוֹ

גַּם כָּכָה הַכֹּל שָׁם

אוֹ רָעוֹת אוֹ הַפְחָדוֹת

אוֹ שְׁטוּיוֹת.

עַכְשָׁו תַּקְשִׁיבוּ טוֹב,

דַּי לְהִצְטַעֵר

וְאֵיפֹה טָעִינוּ.

אֶת מָה שֶׁנְּתַתֶּם לִי

לֹא מְלַמְּדִים בְּשׁוּם מָקוֹם:

בְּצֵאתְךָ מֵהַבַּיִת

אַל תִּשְׁכַּח לָקַחַת לֶחֶם

לְהַאֲכִיל אֶת הַצִּפּוֹרִים

בָּרְחוֹב.

מתוך: כתב העת מאזנים - דו ירחון לספרות של אגודת הסופרות והסופרים