כרבול | קרן קולטון
שׁוּב אֲנִי מִצְטַנֶּפֶת
בִּכְרֵסוֹ הַקְּטַנָּה שֶׁל אָבִי
כְּפִי שֶׁאֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת
שֶׁעָשִׂיתִי כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה.
שׁוּב הוּא אוֹמֵר
שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר
וּשְׁנֵינוּ בּוֹכִים
עַל דְּבָרִים אֲחֵרִים.
top of page
מבצע מינויים לפסח!
לזמן מוגבל עד 5.4.23
מינוי זהב- קוד קופון gold
מינוי פלטינה - קוד קופון Plat
פוסטים אחרונים
הצג הכול"אִם הוּא נִרְאֶה טוֹב אָז מַצָּבוֹ טוֹב, נָכוֹן?" אֲנִי מְמַלְמֶלֶת לְעַצְמִי תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאָה בְּכָל בִּרְכוֹת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁשָּׁלַח לִי אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּאַבָּא בְּכָל פַּעַם בַּיּוֹם
הַיוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ, גַּם חֲתִיכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אֱלוּל הִיא אֱלוּל שָׁלֵם הַכֹּל כָּלוּל בָּהּ גַּם אַתְּ. מָה רָצִית לוֹמַר כְּשֶׁאָמַרְתְּ לֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִלְּבַד לִהְיוֹת ישראל אלירז, דבר
ובינתיים יחלפו ימים, שמש תזרח ותשקע, ואנו לא נחוש. ובעוד שנה נאמר: "מה, כבר שנה?" ועוד כאלה הבלים. ונצחק בעליצות כאילו הימים עוברים, ולא אנחנו. חנוך לוין, מתאבל ללא קץ ואחרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 199
bottom of page