יכולה | לאה צבי דובז'ינסקי

יְכוֹלָה לְהַרְגִּישׁ אֶת הָעַכָּבִישׁ חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ

אֶת הַדְּבוֹרָה מְזַמְזֶמֶת עַל פֶּרַח פּוֹרֵחַ

אֶת קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֲטוֹת

אֶת הַנֶּמֶשׁ הָעוֹמֵד לָצוּץ,

שׁוֹמַעַת פְּעִימוֹת לִבְּךָ בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן

אֶת בְּכִי יַלְדָּתִי כְּשֶׁאֲנִי בַּצָּפוֹן,

מְחַיֶּכֶת אֶל יֶלֶד עָצוּב הַמֵּשִׁיב חִיּוּךְ וּכְאֵבוֹ נֶעֱלָם

רוֹאָה אֶת כֻּלָּם

רַק אֶת עַצְמִי אִבַּדְתִּי אֵי שָׁם.

מתוך ספרה: סדקים דקים, הוצאת עיתון77, 2020