ידיעה | אביטל הררי
רַק הַיְּדִיעָה שֶׁאַלְפֵי צִפּוֹרִים
עוֹבְרוֹת מֵעָלַי בְּכָל יוֹם,
רַק הַיְּדִיעָה שֶׁהַתְּנוּעָה הַזּוֹ
אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת,
דַּי בָּהּ לִגְרֹם לִי
אשֶׁר קָטָן.
”מראת ההפתעות”, ספרי עתון 77, 2022
top of page
מבצע מינויים לפסח!
לזמן מוגבל עד 5.4.23
מינוי זהב- קוד קופון gold
מינוי פלטינה - קוד קופון Plat
פוסטים אחרונים
הצג הכול"אִם הוּא נִרְאֶה טוֹב אָז מַצָּבוֹ טוֹב, נָכוֹן?" אֲנִי מְמַלְמֶלֶת לְעַצְמִי תּוֹךְ כְּדֵי קְרִיאָה בְּכָל בִּרְכוֹת רֹאשׁ-הַשָּׁנָה שֶׁשָּׁלַח לִי אֲנִי נִזְכֶּרֶת בְּאַבָּא בְּכָל פַּעַם בַּיּוֹם
הַיוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ, גַּם חֲתִיכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אֱלוּל הִיא אֱלוּל שָׁלֵם הַכֹּל כָּלוּל בָּהּ גַּם אַתְּ. מָה רָצִית לוֹמַר כְּשֶׁאָמַרְתְּ לֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר מִלְּבַד לִהְיוֹת ישראל אלירז, דבר
ובינתיים יחלפו ימים, שמש תזרח ותשקע, ואנו לא נחוש. ובעוד שנה נאמר: "מה, כבר שנה?" ועוד כאלה הבלים. ונצחק בעליצות כאילו הימים עוברים, ולא אנחנו. חנוך לוין, מתאבל ללא קץ ואחרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 199
bottom of page