top of page

השעה היפה מכולן | חן אליה

מִכָּל הַשָּׁעוֹת שֶׁבְּתוֹךְ

הַיָּמִים הָרָצִים שֶׁבְּתוֹךְ

אוֹקְיָנוֹס הַזְּמַן

הַכִּמְעַט שַׁבָּת

הִיא הַשָּׁעָה הַיָּפָה מִכֻּלָּן.


בַּתֶּפֶר הֶעָדִין

שֶׁבֵּין לְבֵין

נִתָּן לִרְקֹם

תִּקְווֹת זָהָב.

נִתָּן לְהַאֲמִין.


זוֹהִי הַשָּׁעָה

שֶׁבָּהּ מִתְגַּבְּשׁוֹת פְּנִינִים.

שְׁעַת רָצוֹן מִלְּפָנֵינוּ.


מתוך ספרה: ובלילות דיבר בי בית, הוצאת ספרי עתון77, 2022

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
עצה | צופיה הרבנד

אוּלַי בִּמְקוֹם לִדְגֹּר עַל הַכְּאֵב, תִּדְגְּרִי עַל הַשִּׂמְחָה? אוּלַי בִּמְקוֹם לִדְבֹּק בְּבֹץ שֶׁל אֵין מוֹצָא, בִּמְקוֹם לְהִתְמַקֵּד בַּסְּדָקִים, תַּפְנִי מַבָּט לַצָּהֹב הַבּוֹקֵעַ, לנוֹצָ

 
 
 
נימוק | צ'סלב מילוש

מפולנית: דוד וינפלד הַמַּאֲרִיךְ יָמִים מְהַרְהֵר עַל עִתִּים, עוֹנוֹת, שֶׁהֵם כֹּה מְרֻבִּים וְשׁוֹנִים בְּכָל פַּעַם. הוּא מְנַסֶּה לְנַחֵשׁ מִי הוּא הָיָה בְּאֵיזֶשֶׁהוּ חֹדֶשׁ וְשָׁנָה, כֵּיצַד הִ

 
 
 
אם | טוביה ריבנר

אִם תְּתָאֵר לְעַצְמְךָ לֹא לִהְיוֹת קַיָּם (אַתָּה מְסֻגָּל? וּבְעֶצֶם, לְשֵׁם מָה?), לֹא לְהַרְגִּישׁ נִרְדָּף, לֹא לְפַחֵד, לֹא לִהְיוֹת גַּלְמוּד, לֹא לָחוּשׁ קִנְאָה, זִכָּרוֹן לֹא לִקְשֹׁר בִּכְ

 
 
 

תגובות


bottom of page