הפעוטות | אלי אליהו
לְעִתִּים תִּרְאֶה אוֹתָם
בְּאַרְגְּזֵי הַחוֹל, אוֹ נָעִים
בִּדְמָמָה עַל הַנַּדְנֵדוֹת.
בַּלֵּילוֹת יָנוּחוּ בָּעֲרִיסוֹת.
מַבִּיטִים אֶל הַפָּנִים
הַמִּתְגַּלּוֹת וְנֶעֱלָמוֹת.
לֹא בְּעֶצֶב יַבִּיטוּ
וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה,
אֶלָּא בְּהִשְׁתָּאוּת שֶׁל מִי
שֶׁרוֹאֶה דָּבָר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.
רַק מְעַט מִזֶּה יִשָּׁמֵר בְּזִכְרוֹנָם.
אִם יִתְמַזֵּל מַזָּלָם – הַזְּמַן
יַעֲמֹד לְצִדָּם.
מתוך ספרו: איגרת אל הילדים, הוצאת עם עובד, 2018

תגובות