top of page

הפעוטות | אלי אליהו

לְעִתִּים תִּרְאֶה אוֹתָם

בְּאַרְגְּזֵי הַחוֹל, אוֹ נָעִים

בִּדְמָמָה עַל הַנַּדְנֵדוֹת.


בַּלֵּילוֹת יָנוּחוּ בָּעֲרִיסוֹת.

מַבִּיטִים אֶל הַפָּנִים

הַמִּתְגַּלּוֹת וְנֶעֱלָמוֹת.


לֹא בְּעֶצֶב יַבִּיטוּ

וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה,

אֶלָּא בְּהִשְׁתָּאוּת שֶׁל מִי

שֶׁרוֹאֶה דָּבָר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.


רַק מְעַט מִזֶּה יִשָּׁמֵר בְּזִכְרוֹנָם.

אִם יִתְמַזֵּל מַזָּלָם – הַזְּמַן

יַעֲמֹד לְצִדָּם.




מתוך ספרו: איגרת אל הילדים, הוצאת עם עובד, 2018

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
עצה | צופיה הרבנד

אוּלַי בִּמְקוֹם לִדְגֹּר עַל הַכְּאֵב, תִּדְגְּרִי עַל הַשִּׂמְחָה? אוּלַי בִּמְקוֹם לִדְבֹּק בְּבֹץ שֶׁל אֵין מוֹצָא, בִּמְקוֹם לְהִתְמַקֵּד בַּסְּדָקִים, תַּפְנִי מַבָּט לַצָּהֹב הַבּוֹקֵעַ, לנוֹצָ

 
 
 
נימוק | צ'סלב מילוש

מפולנית: דוד וינפלד הַמַּאֲרִיךְ יָמִים מְהַרְהֵר עַל עִתִּים, עוֹנוֹת, שֶׁהֵם כֹּה מְרֻבִּים וְשׁוֹנִים בְּכָל פַּעַם. הוּא מְנַסֶּה לְנַחֵשׁ מִי הוּא הָיָה בְּאֵיזֶשֶׁהוּ חֹדֶשׁ וְשָׁנָה, כֵּיצַד הִ

 
 
 
אם | טוביה ריבנר

אִם תְּתָאֵר לְעַצְמְךָ לֹא לִהְיוֹת קַיָּם (אַתָּה מְסֻגָּל? וּבְעֶצֶם, לְשֵׁם מָה?), לֹא לְהַרְגִּישׁ נִרְדָּף, לֹא לְפַחֵד, לֹא לִהְיוֹת גַּלְמוּד, לֹא לָחוּשׁ קִנְאָה, זִכָּרוֹן לֹא לִקְשֹׁר בִּכְ

 
 
 

תגובות


bottom of page