בשעה ששמעתי את האסטרונום המלומד | וולט ויטמן

בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הָאַסְטְרוֹנוֹם הַמְּלֻמָּד,

בְּשָׁעָה שֶׁהַהוֹכָחוֹת, הַמִּסְפָּרִים, הָיוּ סְדוּרִים לְפָנַי בְּטוּרִים,

בְּשָׁעָה שֶׁהֻצְּגוּ בְּפָנַי טַבְלָאוֹת וְתַרְשִׁימִים, לְחַבֵּר, לְחַלֵּק וְלִמְדֹּד

בְּשָׁעָה שֶׁיָּשַׁבְתִּי וְשָׁמַעְתִּי אֶת הָאַסְטְרוֹנוֹם מַרְצֶה

לְקוֹל תְּשׁוּאוֹת רָמוֹת בַּחֲדַר הַהַרְצָאוֹת -

כַּמָּה מַהֵר, וּבְלִי הֶסְבֵּר, נַעֲשֵׂיתִי תָּשׁוּשׁ וְחוֹלֶה,

עַד שֶׁהִתְרוֹמַמְתִּי, חָמַקְתִּי הַחוּצָה וְהִתְחַלְתִּי לִפְסֹעַ לְבַדִּי

בָּאֲוִיר הַמִּסְתּוֹרִי וְהָעַרְפִלִּי שֶׁל הַלַּיְלָה, וּמִפַּעַם לְפַעַם,

הֵרַמְתִּי רֹאשִׁי וְהִבַּטְתִּי בִּשְׁתִיקָה גְּמוּרָה בְּכוֹכָבִים.

תרגום: אלי אליהו

מתוך הספר: איגרת אל הילדים, עם עובד/שירה, עמוד 60.