top of page

ברכה לשנה הבאה | מאיה ויינברג

שֶׁתְּהֵא שָׁנָה פְּשׁוּטָה בְּתַכְלִית

חָפְשִׁיָּה מִיֻּמְרוֹת

שֶׁהַנֶּפֶשׁ תְּהֵא רְפוּיָה וְהַלֶּסֶת רְפוּיָה

וְהַמַּחֲשָׁבוֹת נוֹדְדוֹת מֵעַצְמָן

לַאֲרָצוֹת חַמּוֹת וּרְחוֹקוֹת.

שֶׁלֹּא אֶהְיֶה חַיֶּבֶת וְלֹא אֶהְיֶה אֲשֵׁמָה

שֶׁאֵעָזֵב בְּשֶׁקֶט וּבְאִי גְּרִיָּה וּבִמְנוּחָה

שֶׁאֶהְיֶה חוֹלְמָנִית וְשַׁתְקָנִית וּשְׂמֵחָה

שֶׁאֶהְיֶה בְּרִיאָה

וְהַיְּקָרִים לִי בְּרִיאִים

וְהָעֲצִיצִים בַּמִּרְפֶּסֶת פּוֹרְחִים

אוֹ לְפָחוֹת מַחְזִיקִים מַעֲמָד

מוּל הַכְּנִימָה.





מתוך ספרה: אבן על אבן, הוצאת פרדס, 2024

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
תְּחִינָה | מרסלה לונדון 

שֶׁיִּקְרֶה הַיּוֹם דָבָר בִּלְתִּי צָפוּי. אוּלַי יִפְרְחוּ הָעֶצִים בֶּחָצֵר וְיִתְמַלְּאוּ בִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, בַּשְׂרָנִיִּים, מְתוּקִים. כְּבָר שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר. שֶׁיִּהְיֶה הַיּוֹם יוֹם מְ

 
 
 
מכתב לילד | זלדה

פְּעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַחֵטְא הַנּוֹרָא וְהָאָפֵל בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם הוּא לַחֲשׁוֹב רָעוֹת עַל עַצְמוֹ אֲנִי קוֹרֵאת לָזֶה לְהַבִּיט עַל עַצְמוֹ 'בְּעֵינֵי הַשְּׁכֵנִים' וְלֹא בְּעֵינֵי הָא

 
 
 
נקודת תצפית | מאיה ויינברג

נִדְמֶה שֶׁהַיָּמִים מִתְפַּזְּרִים כְּמוֹ עֲדָשִׁים מִשַּׂקִּית שֶׁנִּקְרְעָה. הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת כְּמוֹ לַהַק יוֹנִים מִּתְרוֹמֵם בְּאִבְחָה אוֹתָהּ הַבֶּהָלָה. בַּסּוֹף אַתְּ אֹסֶף שֶׁל נְסִבּוֹת

 
 
 

תגובות


bottom of page