top of page

בעל כורחי למדתי | נועה לארה מאיר

כְּשֶׁהַדְּבָרִים מִתְפָּרְקִים

הֵאָחְזִי בִּפְעֻלּוֹת פְּשׁוּטוֹת:


קַלְּפִי תַּפּוּז. בְּעֶזְרַת סַכִּין חַדָּה,

חִתְכִי עִגּוּל סְבִיב הָעֹקֶץ

וְחִרְצִי חֲרִיצִים לְאָרְכּוֹ. אִכְלִי.

הַשְׁקִי אֶת עֲצִיץ הַלּוּאִיזָה הַכָּחֹל. חַכִּי

עַד שֶׁהַמַּיִם יְטַפְטְפוּ מֵחֹר הַנִּקּוּז

אֶל הַצְּלוֹחִית, תְּלִי כְּבִיסָה בַּשֶּׁמֶשׁ. נַעֲרִי

בֶּגֶד בֶּגֶד כָּךְ שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ אֵדֵי הַלָּבֶנְדֶּר בָּאֲוִיר.

אֶת הַבְּגָדִים הָעֲדִינִים תְּלִי הָפוּךְ.


הַכְנִיסִי אֲוִיר אֶל קְנֵה הַנְּשִׁימָה.

שַׁחְרְרִי אֶת הָאֲוִיר.


נַסִּי לְהִתְרַחֵק מִשְּׁאֵלוֹת כְּמוֹ

אָ ז   מָ ה   שְׁ ל וֹ מֵ ךְ

הִצָּמְדִי לְאֵלּוּ הַשּׁוֹאֲלִים –


אָכַלְתְּ מַשֶּׁהוּ מֵאָז הַבֹּקֶר?


לְחַמֵּם לָךְ בּוֹלוֹנֵז?


מתוך ספרה: את כנראה נמצאת כאן, הוצאת לוקוס, 2022

בעריכת: מיה טבת דיין



פוסטים אחרונים

הצג הכול

כיצד להפוך אור | יונתן ברג

העץ ההוא בתאילנד מופיע מולי שוב ושוב. גחליליות, אין סוף מהן, מרצדות סביבו, כמו משקות את הענפים באור. הסירה התנדנדה לאט, הופכת גם היא ריצוד. העיניים הפכו ריצוד, ואז פנימה יותר. היה זה אות הצלה, לאחר מכ

מספר אחת | אווה ליפסקה  מפולנית: רפי וייכרט

אָז מָה אִם כּוֹכַב הַלֶּכֶת שֶׁלָּנוּ מְיֹעָד לְשִׁמּוּר. הַיָּרֵחַ נִרְשַׁם בַּטַּאבּוּ. הַשֶּׁמֶשׁ בְּרִשּׁוּמֵי הַנּוֹטַרְיוֹן. הֶעָרִים מֻסְפְּרוּ. הָרְחוֹבוֹת מֻשְׁכְּנוּ. כַּרְטִיס הַגְרָלָה רַ

אהבה | צ'סלוב מילוש, מפולנית: דוד וינפלד

אַהֲבָה, מַשְׁמַע לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמְךָ כְּהִתְבּוֹנֵן אָדָם בְּדָבָר זָר לָנוּ, לְפִי שֶׁאֵינְךָ אֶלָּא אֶחָד בֵּין דְּבָרִים רַבִּים. הַמַּבִּיט כָּךְ, מְרַפֵּא לִבּוֹ, גַּם מִבְּלִי מֵשִׂים, מְ

Comments


bottom of page