top of page

[ אני יודע ]| יונתן ברקאי

*


אֲנִי יוֹדֵעַ

שֶׁלֹּא יִשְּׂאוּ אַחֲרַי הֶסְפֵּדִים,

שֶׁלֹּא יְצַיְּנוּ שָׁנָה לְמוֹתִי,

שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ עַל שְׁמִי רְחוֹב,

גַּם לֹא סִמְטָה אוֹ בֵּית תַּמְחוּי.

לֹא יַגִּידוּ שֶׁהָיִיתִי פֶּרַח, עָצִיץ, מִשְׁתָּלָה,

לֹא יֹאמְרוּ שֶׁבְּמוֹתִי צִוִּיתִי לָהֶם אֶת הַחַיִּים,

אִישׁ לֹא יַעֲשֶׂה עָלַי מֶחְקָר,

לֹא יַחְתֹּר לְדוֹקְטוֹרָט;

אִישׁ לֹא יִזְכֹּר שֶׁשָּׂרַדְתִּי, נִצַּלְתִּי,

הִכְנַעְתִּי אֶת הַגּוֹרָל,

לֹא יַחְשְׁבוּנִי לִנְשָׁמָה מִתְגַּלְגֶּלֶת.

לֹא יְחַפְּשׂוּ אוֹתִי בְּגוּגֶל

אוֹ בַּדַּפִּים הַמִּתְפּוֹרְרִים שֶׁל הַסּוֹכְנוּת הַיְּהוּדִית,

גַּם לֹא בָּרְשִׁימוֹת הַקְּבוּרוֹת שֶׁל יָד־וָשֵׁם.

הָיִיתִי וְהִתְעוֹרַרְתִּי.


יונתן ברקאי


מתוך ספרו : "באווירה הפסטורלית של בית העלמין", הוצאת אבן חושן, 2014

 
 
 

פוסטים אחרונים

הצג הכול
עצה | צופיה הרבנד

אוּלַי בִּמְקוֹם לִדְגֹּר עַל הַכְּאֵב, תִּדְגְּרִי עַל הַשִּׂמְחָה? אוּלַי בִּמְקוֹם לִדְבֹּק בְּבֹץ שֶׁל אֵין מוֹצָא, בִּמְקוֹם לְהִתְמַקֵּד בַּסְּדָקִים, תַּפְנִי מַבָּט לַצָּהֹב הַבּוֹקֵעַ, לנוֹצָ

 
 
 
נימוק | צ'סלב מילוש

מפולנית: דוד וינפלד הַמַּאֲרִיךְ יָמִים מְהַרְהֵר עַל עִתִּים, עוֹנוֹת, שֶׁהֵם כֹּה מְרֻבִּים וְשׁוֹנִים בְּכָל פַּעַם. הוּא מְנַסֶּה לְנַחֵשׁ מִי הוּא הָיָה בְּאֵיזֶשֶׁהוּ חֹדֶשׁ וְשָׁנָה, כֵּיצַד הִ

 
 
 
אם | טוביה ריבנר

אִם תְּתָאֵר לְעַצְמְךָ לֹא לִהְיוֹת קַיָּם (אַתָּה מְסֻגָּל? וּבְעֶצֶם, לְשֵׁם מָה?), לֹא לְהַרְגִּישׁ נִרְדָּף, לֹא לְפַחֵד, לֹא לִהְיוֹת גַּלְמוּד, לֹא לָחוּשׁ קִנְאָה, זִכָּרוֹן לֹא לִקְשֹׁר בִּכְ

 
 
 

תגובות


bottom of page